הבדלים בין גרסאות בדף "דוד צבי פנקס"

מ
הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג) (דיון)
(←‏הפצצה בביתו ופטירתו: כמה פרטים חסרים בסיפור)
מ (הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג) (דיון))
המשטרה עצרה את [[עמוס קינן]] ושאלתיאל בן יאיר שנראו מסתלקים מהבניין, שניהם יוצאי [[לח"י]]. בחקירתם במשטרה ניצלו השניים את [[זכות השתיקה]]. בבית המשפט המחוזי הם טענו כי הזדמנו למקום המעשה לאחר שקינן קיבל ידיעה אנונימית כי עומד להתרחש שם אירוע מעניין. הם זוכו מחוסר אשמה. המדינה ערערה, ו[[בית המשפט העליון]] [[זיכוי מחמת הספק|זיכה אותם מחמת הספק]]{{הערה|1=ע"פ 139/52 [http://www.nevo.co.il/Psika_word/elyon/g-5200139.pdf היועץ המשפטי נגד עמוס קינן ושאלתיאל בן יאיר], ניתן ב-27.3.1953 }}. בספר "[[על דעת עצמו]]" שכתבה אשתו של קינן, [[נורית גרץ]], כעבור 56 שנה, מוקדש חלק נרחב לפצצה בבית פנקס. לאחר מותו של קינן סיפר [[יעקב חרותי]] שסיפק את הפצצה לקינן וציין שחשב שהיעד יהיה חנות{{הערה|{{הארץ|[[יוסי מלמן]]|ההונאה ששמה קץ לחברות שלי עם עמוס קינן|1.1275623|13 באוגוסט 2009}}}}. רבים טענו שהמשפט נעשה באופן לקוי בכוונה תחילה, ושהיחס לחשודים היה סלחני ואוהד.
 
כחודשיים לאחר ההתקפה, ביום [[כ"ג באב]] [[תשי"ב]], נפטר פנקס מ[[אוטם שריר הלב|התקף לב]]. בעיתון "הצופה" טענו שהוא מת משברון לב כתוצאה מההתנקשות בחייו והאופן המזלזל שבו התייחסו אליה<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.news1.co.il/Archive/0024-D-53739-00.html|כותרת=News1 {{!}} כשהכדורים נורו משמאל לימין|אתר=www.news1.co.il|תאריך_וידוא=2018-08-05}}</ref>}}. למחרת ההלוויה ציינו חבריו בישיבת הממשלה שהוא קיבל מכתבי איומים על חייו. ובן גוריון השיב: "אולי עשה זאת איזה לץ מהעדה הספרדית או בחור כנעני".
 
על שמו נקראו מספר רחובות בישראל וכן היישוב [[רמת פנקס]].