הבדלים בין גרסאות בדף "מילה (ניתוח)"

מ
הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג) (דיון)
(←‏הליך המילה: הסרת הבלטה שהוספה בשוגג)
מ (הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג) (דיון))
במרבית המקרים של מילה רפואית ולעיתים במילה מטעמי דת מבוצע [[אלחוש]] של הפין, אף שיש שהעלו נימוקים הלכתיים נגד ביצוע הרדמה לפני ברית המילה היהודית{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.daat.ac.il/he-il/kitveyet/shana_beshana/mehabrim/steinberg-hardama.htm|כותרת=הרדמה במילה, היבטים רפואיים והלכתיים / אברהם שטינברג|אתר=www.daat.ac.il|תאריך_וידוא=2018-01-16}}}}. בעבר ההשערה הרווחת הייתה שתינוקות בני יומם אינם חשים כאב. בשנת 1997 פורסם מחקר שהראה שתינוקות שנימולו במילה רפואית ללא הרדמה הראו תגובה עזה יותר לכאבים בעת חיסונים שגרתיים בחצי השנה הראשונה לחייהם, בהשוואה לתינוקות שלא נימולו, ובמידה פחותה, גם בהשוואה לתינוקות שנימולו באמצעות משחת אמלה{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=A. Taddio, J. Katz, A. L. Ilersich, G. Koren|שם=Effect of neonatal circumcision on pain response during subsequent routine vaccination|כתב עת=Lancet (London, England)|כרך=349|עמ=599–603|שנת הוצאה=1997-03-01|doi=10.1016/S0140-6736(96)10316-0|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/?term=Effect+of+neonatal+circumcision+on+pain+response+during+subsequent+routine+vaccination}}}}. בשנת 1998, המליץ [[משרד הבריאות]] הישראלי שלא לבצע [[הרדמה מקומית]] לצורך מילת תינוקות בקהילה, שכן "ברית מילה בידיו של מוהל מיומן לוקחת שבע עד עשר שניות, לעומת כריתה כירורגית שלוקחת עשר דקות", ולאור תקדימים של תגובה קשה לחומרי ההרדמה{{הערה|{{nrg|דן אבן|"אל תחתכו בלי מוהל"|954/236|5 ביולי 2005|55|}}}}. בשנת [[1999]] האקדמיה האמריקאית לרופאי ילדים פירסמה [[נייר עמדה]]{{הערה|שם=LTR-AAP|[http://pediatrics.aappublications.org/content/pediatrics/early/2012/08/22/peds.2012-1989.full.pdf AMERICAN ACADEMY OF PEDIATRICS: Circumcision Policy Statement]}} לפיו יש להשתמש באמצעי לשיכוך כאבים במהלך הניתוח.{{הערה|נייר העמדה משנת 1999 הוצג כמקור לעמדת האקדמיה בנייר עמדה משנת 2016 שעסק בשיכוך כאבים אצל תינוקות באופן כללי:{{ש}}{{קישור כללי|כתובת=http://pediatrics.aappublications.org/content/137/2/e20154271|כותרת=Prevention and Management of Procedural Pain in the Neonate: An Update|אתר=http://pediatrics.aappublications.org|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=2018-02-17}}}}. נייר עמדה מפברואר 2016 מזכיר אפשרות לשכך את כאבי המילה באמצעות [[סוכרוז]], שנמצא אפקטיבי בשיכוך כאבים למשך כארבע דקות לאחר נתינתו{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://pediatrics.aappublications.org/content/137/2/e20154271|כותרת=Prevention and Management of Procedural Pain in the Neonate: An Update|אתר=http://pediatrics.aappublications.org|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=2018-02-17}}}}, אולם האמצעי הנפוץ ביותר הוא צמד זריקות חסימה עצבית לבסיס הפין.{{מקור}} בעוד שבפעוטות ומבוגרים די לרוב בהרדמה מקומית, יש אורולוגים הממליצים לנתח ילדים מעל משקל חמישה ק"ג או מעל גיל חודשיים בהרדמה מלאה ובבית חולים{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.cedars-sinai.edu/Patients/Programs-and-Services/Pediatrics/Treatment/Pediatric-Urology/Circumcision.aspx|כותרת=Circumcision|אתר=www.cedars-sinai.edu|שפה=en|תאריך_וידוא=2018-02-27}}}}{{הערה|שם=hebrewRTL-x|{{Cite news|url=https://www.babydoc.co.il/about-circumcision-with-prof-dollberg/faq/|title=תשובות לשאלות שכיחות בנושא ברית המילה (FAQ)|newspaper=פרופ' שאול דולברג, רופא מוהל|language=he-IL|access-date=2018-02-27}}}}.
 
מילת מבוגרים היא ניתוח מסובך יותר ממילת תינוקות, הן בשל חוסר ההתאמה של המכשור הסטנדרטי{{הערה|ב[[ג'ון מאני#מחלוקות|מקרה המפורסם של דיוויד ריימר]] תינוק בן שמונה חודשים נימול עקב [[פימוזיס]]. הרופא השתמש בצריבה חשמלית בניתוח ותקלה במכשיר שרפה לחלוטין את הפין.}}, והן בשל הצורך בתפירת החתכים בשביל למנוע את פתיחתם בעת 'תפיחת פין לילית' או [[זקפה]] אחרת. לפי חוזר משרד הבריאות שעובד בתיאום עם [[הרבנות הראשית]] באמצעות הועדה הבין משרדית לפיקוח על מוהלים, מוהלים שאינם רופאים אינם מוסמכים לבצע ברית של מי שעבר את גיל חצי שנה, והממונה על הבריתות ברבנות הראשית מפנה את הנימול לבתי חולים שאושרו מטעם הוועדה.<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.health.gov.il/hozer/mr12_2003.pdf|הכותב=יהודה ברוך, ראש מנהל הרפואה|כותרת=בריתות מילה למבוגרים|אתר=מינהל הרפואה, משרד הבריאות|תאריך=2003}}</ref>}}
 
=== התוויות נגד לביצוע מילה ===
התוויות הנגד לביצוע מילה נחלקות להתוויות נגד מתוקף האנטומיה של הפין ולהתוויות נגד מסיבות רפואיות.<ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Colleen K. Cagno, Paul R. Gordon|שם=Neonatal Circumcision|כתב עת=New England Journal of Medicine|כרך=367|עמ=e3|שנת הוצאה=2012-07-12|doi=10.1056/nejmvcm0810449|קישור=https://www.nejm.org/doi/pdf/10.1056/NEJMvcm0810449}}</ref><ref>}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.medicalmedia.co.il/publications/ArticleDetails.aspx?artid=804&sheetid=64|כותרת=Israeli Journal of Pediatrics - מומים מולדים באיברי המין הזכריים|אתר=www.medicalmedia.co.il|תאריך_וידוא=2018-08-07}}</ref>}} התוויות אלו יכולות להיות זמניות או קבועות.
 
* '''התוויות נגד מתוקף אנוטמיה של הפין''': היפוספדיאס, קורדי, אפיספדיאס, תסביב של הפין, פין מסוג, [[פין חבוי]], פין קטן במיוחד (מיקרופניס), תת-שגשוג השופכה ו[[אינטרסקס|איבר מין בלתי מוגדר]].
ברוב המדינות הללו מבוצעת המילה מטעמי [[דת]] אף שמילה מטעמים בריאותיים מקודמת על ידי ארגון הבריאות העולמי במדינות שבהן נפוץ [[HIV]]. ב[[פיליפינים]] וב[[קוריאה הדרומית]] נהוג למול עקב נוהג תרבותי שאינו דתי. במהלך מלחמת קוריאה השפעת האמריקאים הביא לכך שנימולו קרוב למאה אחוזים מהילדים בדרום קוריאה ובשנת 2002 86.3 אחוזים מהזכרים בגילאים 14-29 נימולו.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=M.g. Pang, D.s. Kim|שם=Extraordinarily high rates of male circumcision in South Korea: history and underlying causes|כתב עת=BJU International|כרך=89|עמ=48–54|שנת הוצאה=2002-01-01|doi=10.1046/j.1464-410x.2002.02545.x|קישור=http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1046/j.1464-410X.2002.02545.x/abstract}}}} מחקר שנערך ב-2012 הראה צניחה באחוז הנימולים באותה קבוצת גיל ומצא שהוא עומד על 75.7 אחוזים.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=DaiSik Kim, Sung-Ae Koo, Myung-Geol Pang|שם=Decline in male circumcision in South Korea|כתב עת=BMC Public Health|כרך=12|doi=10.1186/1471-2458-12-1067|קישור=https://bmcpublichealth.biomedcentral.com/track/pdf/10.1186/1471-2458-12-1067?site=bmcpublichealth.biomedcentral.com}}}} המחקר הסיק שהצניחה המהירה באחוזי המילה נובעת מזמינות המידע על אודות היתרונות והחסרונות של המילה.[[קובץ:United States Neonatal Circumcision Rate by Region.svg|ממוזער|מרבית ה[[ארצות הברית|אמריקאים]] הנוצרים נימולים ואחוז הנימולים שונה מהותית לפי האזור]]
 
בישראל מרבית הבנים נימולים סמוך ללידתם מטעמים דתיים וחברתיים ואין פרסום ישראלי רשמי על אודות אחוזי המילה בארץ. מאז 1990 עלו לישראל כחצי מיליון גברים, מחקר שערך מכון הגאוקרטוגרפיה ב-2008 מצא כי כ-32.9% מעולי [[ברית המועצות]] שהגיעו לישראל בתקופה זו אינם נימולים.<ref>{{הערה|{{Cite news|url=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3606068,00.html|title=מחקר בדק: מה אחוז הנימולים ממדינות חבר העמים?|last=גל|first=ד"ר איתי|date=2008-06-10|newspaper=Ynet|language=he|access-date=2018-08-02}}</ref>}} נכון למרשם האוכלוסין בסוף שנת 2014, כ-32% מהעולים לא היו יהודים.{{הערה|"[http://www.cbs.gov.il/statistical/immigration_ussr_h148.pdf עולי בריה"מ (לשעבר) לרגל 25 שנה לגל העלייה]", דו"ח של [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]], עמוד 2}}
 
=== מדינות שבהן נימולים 25-75% מהגברים ===
ביוני [[2012]] פסק בית המשפט המחוזי ב[[קלן]], [[גרמניה]] שמילה לא רפואית לילדים היא "התערבות חמורה ובלתי הפיכה בשלמות הגוף האנושי". פסק הדין ניתן בעקבות הבהלת ילד בן 4 לבית חולים עקב דימום, יומיים לאחר שנימול בידי רופא מוסלמי. בעקבות פסק הדין נחקק חוק המאפשר את המילה{{הערה|{{וואלה!|טל שלו|קץ לאי הוודאות: גרמניה עיגנה בחוק את ברית המילה|2596237}}}}.
 
נכון להיום, לא קיים במדינות העולם איסור חוקי על מילת זכרים. אולם במדינות רבות בעולם וגם בישראל פועלים ארגונים שמטרתם להוציא מילה של קטינים אל מחוץ לחוק. ב[[דנמרק]] התקיים דיון ציבורי ופרלמנטרי בנושא{{הערה|[http://www.kolhazman.co.il/13604 דנמרק: דיון בפרלמנט הדני בנוגע לאיסור ברית מילה], באתר "כל הזמן", 3 בנובמבר 2014}} וב[[איסלנד]] מקודמת הצעת חוק בעניינו{{הערה|{{ynet|קובי נחשוני|איסלנד בדרך לאסור על ברית מילה: "תקדים מסוכן מאוד"|5079556|1 בפברואר 2018}}}}. בישראל הוגשו הצעות חוק להגבלת המילה לרופאים ולמוהלים שהוסמכו על ידי הועדה לפיקוח על המוהלים, אולם הצעות החוק לא התקבלו וההסמכה נותרה ולונטרית.<ref>{{הערה|{{Cite news|url=https://doctorsonly.co.il/2018/07/144689/|title=יו"ר הוועדה לפיקוח על מוהלים ברבנות: "יש יותר תלונות על מוהלים-רופאים"|newspaper=דוקטורס אונלי Doctors Only|language=he-IL|access-date=2018-08-02}}</ref><ref>}}{{הערה|{{Cite news|url=https://www.mako.co.il/home-family-pregnancy/healthcare/Article-713a734ad132161006.htm|title=הצעת חוק: לא נותנים למוהל לחתוך בלי ביטוח|date=2018-01-23|newspaper=mako|access-date=2018-08-02}}</ref>}}
בישראל הנושא הגיע לדיון משפטי בסכסוך [[משמורת]] שנכרך בתביעת [[גירושין]], שבו האב דרש למול את הבן המשותף שאך נולד, בעוד האם, בעלת המשמורת, התנגדה. הסכסוך החל ב[[בית הדין הרבני]] האזורי שפסק שהשארת הילד ערל תפגע בו בעתיד, ושהאם דורשת זאת כמנוף לדרישתה שבעלה יחזור לשלום בית. האם ערערה לבית הדין הרבני הגדול, אך ערעורה נדחה ובית הדין אף פסק קנס על כל יום נוסף שהאם תעכב את המילה{{הערה|[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4467159,00.html האם שמסרבת למול את בנה: "כופים על בני הליך כירורגי"], אביאל מגנזי, [[ynet]]}}. האם עתרה ל[[בג"ץ]], שפסק ברוב דעות שהחלטות בתי הדין הרבניים בטלות, מאחר שהם אינם מוסמכים לדון במילת הילד, שכן היא אינה כרוכה בתביעת הגירושין, ולפיכך הנושא בסמכות [[בית משפט לענייני משפחה]] בלבד{{הערה|"[https://www.psakdin.co.il/Court/%D7%A1%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%93%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99-%D7%9C%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%A2-%D7%91%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90-%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%94#.WqmqRugjSUk פסק דין בבג"ץ 8533-13] בעניין סמכותו של בית הדין הרבני להכריע במחלוקת בין הורית בנושא עריכת ברית מילה", ניתן ביום 29/06/2014, באתר psakdin}}.