ספיריטואלז – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לשנות ה-60 של המאה ה-19 |
|||
שורה 28:
הגבלות הוטלו על הביטוי העצמי הדתי של העבדים. שורות הספסלים בכנסייה היקשו על קהל המתפללים להפגין את רגשותיו הדתיים בריקוד. במקרים רבים נאסר השימוש בכלי נגינה ועבדים נצטוו לחדול מה"[[פגניזם]]" שהופגן בהתעלותם הרוחנית בטקסים הדתיים. עם זאת, העקרונות הנוצריים שלימדו כי זה אשר סובל על פני האדמה יזכה לגמול מאלוהים בגן העדן, דיברו לליבם של העבדים שמצאו בכך תקוה ויכלו להשוות את סבלם לסבלו של [[ישו]]. זו גם הייתה אחת הסיבות לכך שהעבדים אימצו, בקלות יחסית, את הדת הנוצרית.
בשעה שבעלי העבדים השתמשו בעקרונות הנצרות כדי ללמד את העבדים לשאת את סבלם בכניעה, לסלוח ולציית לאדוניהם, התפתחה במקביל בקרב העבדים סוג של [[תאולוגית שחרור]]
==טענות למסרים חבויים==
|