ספיריטואלז – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לשנות ה-60 של המאה ה-19
שורה 28:
הגבלות הוטלו על הביטוי העצמי הדתי של העבדים. שורות הספסלים בכנסייה היקשו על קהל המתפללים להפגין את רגשותיו הדתיים בריקוד. במקרים רבים נאסר השימוש בכלי נגינה ועבדים נצטוו לחדול מה"[[פגניזם]]" שהופגן בהתעלותם הרוחנית בטקסים הדתיים. עם זאת, העקרונות הנוצריים שלימדו כי זה אשר סובל על פני האדמה יזכה לגמול מאלוהים בגן העדן, דיברו לליבם של העבדים שמצאו בכך תקוה ויכלו להשוות את סבלם לסבלו של [[ישו]]. זו גם הייתה אחת הסיבות לכך שהעבדים אימצו, בקלות יחסית, את הדת הנוצרית.
 
בשעה שבעלי העבדים השתמשו בעקרונות הנצרות כדי ללמד את העבדים לשאת את סבלם בכניעה, לסלוח ולציית לאדוניהם, התפתחה במקביל בקרב העבדים סוג של [[תאולוגית שחרור]] {{אנ|liberation theology}}. סיפורם של [[משה]] ו[[שבטי ישראל|בני ישראל]] המשתחררים משעבוד ב[[יציאת מצרים]], חוצים את [[נהר הירדן]] ומגיעים אל הארץ המובטחת, יחד עם הרעיון של אלוהי ה[[תנ"ך]] המכה את אויביו ומגן על [[בחירת עם ישראל|עם הבחירה]], השפיעו בצורה עמוקה על העבדים וחלק גדול מהספיריטואלז עוסקים בסיפורים וב[[דימוי]]ים תנכיים. בצורה זו, הפכה הנצרות לכלי לביטוי שאיפות השחרור של העבדים בארצות הברית.
 
==טענות למסרים חבויים==