קריאת התורה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יש מספיק בויקישיתוף (ומה עניין הדחיק לכאן?) |
מ ←סדרי הקריאות: קישורים פנימיים |
||
שורה 49:
'''בשבתות''', מלבד שבתות שחלות בחגים, קוראים בתורה את [[פרשת השבוע]]. בקריאת התורה של שבת במנחה, וכן בימי שני וחמישי (מלבד אם חלים בחג או בצום) קוראים לשלושה עולים חלק מפרשת השבוע הקרובה (בדרך כלל את החלק הראשון מתוך שבע העליות של הפרשה). בשבתות מיוחדות כמו שבת שחלה בראש חודש או [[ארבע פרשיות]], בקריאה של העולה האחרון (מפטיר) קוראים קטע מהתורה הקשור ליום.
'''בחגי ישראל''' קוראים קטע מהתורה הקשור לימי החג. בכל החגים מלבד סוכות, קוראים בשני ספרי תורה, קטע אחד העוסק בצווי על החג או בנושא הקשור לחג ובספר השני קוראים למפטיר קטע העוסק ב[[קורבן (יהדות)|קורבנות החג]]. בחג הסוכות קוראים רק את פרשת קורבנות החג, להוציא את שבת [[חול המועד]] בה קוראים קטע מ[[פרשת כי תשא]], שסופו עוסק ב[[שלוש הרגלים]], ולעולה האחרון קוראים את פרשת הקורבנות. ב[[ראש השנה]] קוראים את הקטע העוסק בלידת יצחק, גירוש [[ישמעאל]] מבית אברהם והצלתו ממוות בצמא. ביום השני קוראים את פרשת [[עקידת יצחק]], להזכיר את זכותו ביום הדין. ב[[יום כיפור]] קוראים בבוקר את הפרשה העוסקת ב[[יום כיפור בבית המקדש|יום הכיפור בבית המקדש]], ובתפילת מנחה של יום כיפור קוראים את פרשת [[איסור עריות|איסורי עריות]].
'''ב[[תענית|תעניות]]''' קוראים את פרשת ויחל, מתוך פרשת כי תשא, העוסקת בבקשת משה למחילה על [[חטא העגל]]. לאחר קריאת התורה נהגו בני אשכנז לקרוא את הפטרת דרשו ה' בהמצאו, העוסקת בקריאת ה' אל העם (על ידי הנביא ישעיהו) לחזור בתשובה. אך בקרב בני עדות המזרח נחלקו הדעות, ישנם קהילות שלא נהגו להפטיר{{הערה|[http://www.yahadoot.net/item.asp?id=973&cid=16<nowiki> סעיף כ"ג]</nowiki>}}, וישנם קהילות שנהגו להפטיר, וקוראים את הפטרת 'שובה ישראל'{{הערה|{{תנ"ך|הושע|יד|ב}}}} שבספר הושע, מלבד צום גדליה שבו קוראים את הפטרת 'דרשו ה' בהמצאו'. משום שבשבת שלאחר הצום (שהיא חלה בין ראש השנה ליום הכיפורים) קוראים את הפטרת 'שובה ישראל' ולא רוצים שיקראו פעמיים בשבוע את אותה הפטרה{{הערה|{{סרוגים|הרב חננאל זייני|צום גדליה: תזכורת להלכות התענית|54575-צום-גדליה-תזכורת-להלכות-התענית|8 בספטמבר 2013}}}}. ב[[תשעה באב]] בבוקר קוראים את פרשת "כי תוליד בנים" מתוך [[פרשת ואתחנן]] העוסקת בחטאי ישראל ובעקבות זאת גלותם מארץ ישראל.
| |||