גילברט וסאליבן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
מ הוספת קישור לשנות ה-70 של המאה ה-19
שורה 78:
"'''יולנתה'''" (Iolanthe 1882) הייתה האופרה הראשונה שבכורתה הייתה בתיאטרון סבוי. התיאטרון, אשר צויד במערכת חיבורי חשמל מלאה, איפשר שימוש במספר רב של אפקטים מיוחדים, כמו שרביטי קסמים מנצנצים שהחזיקו זמרות מקהלת הנשים בתפקידי ה[[פיה (פנטזיה)|פיות]]. האופרה לעגה לחוק האנגלי ול[[בית הלורדים]], וגם נגעה בנושא [[מלחמת המינים]]. המבקרים חשו שעבודתו של סאליבן עלתה מדרגה; [[הדיילי טלגרף]] כתב "סאליבן ניצל את שעת הכושר שהוצעה לפניו, ואנו נוטים לראות ב"יולנתה" את עבודתו הטובה ביותר בשותפות עם גילברט". כתב העת "התיאטרון" הכריז כי "המוזיקה של "יולנתה" היא יצירתו הטובה ביותר של דוקטור סאליבן. איכות היצירה לכל אורכה אחידה ומאוזנת יותר ושומרת על סטנדרט גבוה יותר מאשר כל אחת מעבודותיו הקודמות".
 
"יולנתה" היא אחת מכמה יצירות של גילברט, שעלילותיהן מביאות גברים ואהבת בשר-ודם אל עולם נשי נסוך שלווה ורוגע, שהסטטוס קוו מתערער בו כתוצאה מכך. גילברט יצר כבר בעבר מספר "קומדיות פיות" ב[[תיאטרון היימרקט]] בראשית [[שנות ה-70 של המאה ה-19]], בהשפעת סיפורי הפיות של [[ג'יימס פלנשה]]. הם בנויים לפי הרעיון של גילוי עצמי של דמויות בהשפעת קסם או התערבות על-טבעית.
 
במהלך עונת ההצגה של "יולנתה" בשנת [[1883]], קיבל סאליבן את התואר [[אבירות|אביר]] מן [[המלכה ויקטוריה]]. פרסומו הבינלאומי אמנם הגיע מכתיבת האופרות הקומיות עם גילברט, אך התואר ניתן לסאליבן על עבודותיו בתחום המוזיקה ה"רצינית". הממסד המוזיקלי, וכן מבקרי המוזיקה, סברו שאירוע זה מן הראוי שישים קץ לקריירת האופרות הקומיות של סאליבן, משום שאין זה יאה לאביר לכתוב יצירות פחותות ברמתן מ[[אורטוריה]] ו[[גרנד אופרה]]. סאליבן עצמו, על אף הביטחון הכלכלי שהקנו לו האופרות הקומיות שכתב לתיאטרון סאבוי, ראה יותר ויותר את עבודתו עם גילברט כמשנית בחשיבותה, נחותה לרמתו וחוזרת על עצמה. זאת ועוד, הוא התייחס במורת רוח אל הכורח לפשט את המוזיקה על מנת שמילותיו של גילברט תשמענה בבירור. אך למרבה האירוניה, בפברואר של שנת 1883, מיד לאחר פתיחתה של "יולנתה", חתם סאליבן על חוזה לתקופה של חמש שנים עם גילברט ועם ד'וילי קארט, ובו התחייב לכתיבת אופרה קומית בהתראה של שישה חודשים.