פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 111 בתים ,  לפני שנה
מ
קישורים פנימיים
 
== מבט הוליסטי ==
הדאיסט למעשה [[הסקת מסקנות|מסיק]],{{הערה|1=לפי משמעות נוספת, גורס}} או, לפי גישה אחרת, [[הבניה אישית|מבנה באופן פרסונאלי]]{{הערה|1=כביכול שכלתני בלבד.}} את הגורם הראשוני כמציאות נשגבת, כלומר, אינה חלק מהעולם הטבעי.{{הערה|1=נשגבות (Divinity) היא דיסציפלינה אקדמית העוסקת בחוקר הרעיונות האלוהיים-דתיים וההתפלספות אודות נכונותם ומהותם).}} בהמון מקרים תכלול הסקה או [[הבניה אישית]] זו [[אמונה]] פוזיטיבית בקיומה של [[הוויה (פילוסופיה)|הוויה]] זו, אך ייתכנו גם [[wikt:גרסה|גרסאות]] [[אגנוסטיציזם|אגנוסטיות]] להסקה כזו (ראו [[דאיזם#דאיזם אגנוסטי|דאיזם אגנוסטי]]). דאיסטים נוטים לייחס לאותו גורם ראשוני "[[מהות]]" או "מורכבות" שאינה [[תפישה]] כלל ב[[תודעה]] האנושית, וכן מדגישים את פסיביות הכללית כביכול, לגבי הנעשה בעולם על ידי בני ה[[אדם]]; זה בהתבסס על טיעונים פילוסופיים שונים ו[[ידע]] שנצבר על תפיסות כוזבות לרעיון האלוהות ועל [[הפרכה|הפרכת]] רעיונותיהן של דתות מסוימות (בעיקר תאיסטיות). כמו כן, הם סולדים מכל טענה{{הערה|1=דתית לרוב}} בדבר התגלות אלוהית ל[[חיים]] תבונתיים על ידי שליחים, או [[נביא]]ים, ו[[הגדרה|מגדירים]] טענות אלה כשקריות, ואת הטוענים להן כ[[שרלטן|שרלטנים]]{{הערה|1=
{{citation | url=http://1828.mshaffer.com/d/word/deism | title=Webster's 1828 Dictionary | year=1828 |quote=The doctrine or creed of a deist; the belief or system of religious opinions of those who acknowledge the existence of one God, but deny revelation: or deism is the belief in natural religion only, or those truths, in doctrine and practice, which man is to discover by the light of reason, independent and exclusive of any revelation from God. Hence deism implies infidelity or a disbelief in the divine origin of the scriptures. | accessdate=2012-10-10}}
}}{{הערה|1=
[[קובץ:Thomas Jefferson.jpg|ממוזער|[[תומאס ג'פרסון]]]]
 
[[לורד]] [[אדוארד הרברט, ברון שרבורי הראשון]] {{אנ|Edward Herbert, 1st Baron Herbert of Cherbury}}{{כ}}, ([[1583]]-[[1648]]), נחשב לאבי הדאיזם האנגלי. ספרו "De Veritate" {{כ}}([[1624]]), נחשב למסה הדאיסטית הראשונה אשר הטרימה את שגשוגו הזמני של הדאיזם באנגליה בין השנים [[1690]]–[[1740]]. באותו זמן פורסם חיבור משפיע נוסף מאת הוגה-הדעות הדאיסטי מת'יו טינדאל, בשם "הנצרות העתיקה כבריאה" ([[:en:Matthew Tindal#Christianity as Old as the Creation|Christianity as Old as the Creation]]) בשנת [[1730]], שתרם לחיזוק הדאיזם, וה[[חילונים|חילוניות]] ב[[אנגליה]] הדתית של אז. ספרו של טינדאל כונה "ה[[תנ"ך]] הדאיסטי" משום שכלל אסופה של [[wikt:דעה|דעות]] ו[[עמדה (פסיכולוגיה)|עמדות]] שזכו ללגיטימיות בקבוצתו. אחריכן הדאיזם התפשט ל[[צרפת]] ומשם ל[[גרמניה]] ול[[יבשת אמריקה]], בעיקר בזכות כתביו של [[וולטייר]], שהסכים עם התפיסה.{{הערה|1={{cite web|url=http://deism.com/voltaire.htm |title=Voltaire |publisher=Deism.com |date=25 June 2009 |accessdate=3 August 2009}}}}{{הערה|1=Voltaire. W. Dugdale, ''A Philosophical Dictionary ver 2'', 1843, Page 473 sec 1. Retrieved 31 October 2007.}}
 
[[ז'אן-ז'אק רוסו]] ו[[מקסימיליאן רובספייר]] הפיצו ההשקפה בצרפת. רובספייר אף ניסה ליישמה לפולטיקה (ראו [[:en:Cult of the Supreme Being|Cult of the supreme Being]]).
 
==== האבות המייסדים ====
[[האבות המייסדים|האבות המייסדים של ארצות הברית]] היו ברובם המוחלט [[חילונים]]. חלקם הגדירו עצמם דאיסטים ואחרים אחרת, אך השקפותיהם, [[wikt:פרימה פאשי|פרימה פאשי]], היו פחות או יותר הומוגניות.{{הערה|1=
{{cite web
|author=David Liss
 
=== רעיונות קונסטרוקטיביים (משניים) ===
* הכרה בלגיטימיות של [[חשיבה]] [[טרנסצנדנטיות|טרנסצנדנטאלית]]-[[מטאפיזיקה|מטאפיזית]], והיסק על גורמים כאלה רק בעזרת ניסיון פילוסופי [[היגיון|הגיוני]] אשר לעיתים נעזר בידע מדעי. (הגישה הנייטיביסטית או האינטואיטיבית ננטשה במידה רבה למען גישת הניסיון הפילוסופי כפי הנזכר לעיל), ותמיד תכלול את הנחת היסוד המשותפת לכלל הדאיסטים על קיום צורה מסוימת של [[אלוהים|אלוהות]] [[wikt:אבסטרקטיות|אבסטרקטית]] על פי אותם קווים כלליים המיוחסים לה בהגדרות דאיסטיות נפוצות.
* [[הומניזם]] ו[[מדע|חשיבה מדעית]].
 
[[אחד]] העקרונות המנחה דאיסטים מ[[דור]]ינו הוא שבניגוד לתיאור ה[[דת]]י של רעיון האלוהות (שכביכול מכיל [[סתירה (לוגיקה)|סתירות]] וחוסר [[עקביות (לוגיקה)|עקביות]] בבחינה אנושית), הרי שהניתוח הדאיסטי אחר ב[[מהות]]ו וראוי לטוהר מוחלט מ[[חוסר עקביות|חוסרי עקביות]] כאלה.
 
מתוקף ה[[אבולוציה]] הרעיונית, חלק יטו לעמדה [[איגנוסטיות|איגנוסטית]] (איגתאיסטית) לגבי מהות האלוהות באופן כללי, ובפרט בעניין טיב יחסה של האלוהות לבני האדם - לפיה היחס אינו בהכרח אישי (Personal) או אבסנטי (Impersonal), אלא טראנס-פרסונאלי (Trans-personal, כלומר, תמיד לא יכול להיות מובן ב[[קוגניציה]] האנושית, המוגבלת וה[[הטיה קוגניטיבית|מוטה]]); העמדה תניח חוסר [[משמעות]] להתפלספות ספציפית זו בטענה שאין להציג [[wikt:הקשר|הקשר]] סוריאליסטי בלתי-תפיס בעליל באופן כה מוגדר ואף [[דואליזם|דואלי]]. (אך לא תקבע אם מתרחשת או לא מתרחשת התערבות כזו, ומה אופיה). [[עמדה (פסיכולוגיה)|עמדה]] זו קרובה לקודמתה, הגורסת העדר-התערבות אלוהית ב[[טבע]] בכל צורה או דרך, אך לא שוללת אותה באופן מוחלט ואף נזהרת מכך, מטעמים [[אפיסטמולוגיה|אפיסטמולוגיים]].
 
אינדיבידואלים אחרים כן יראו טעם [[פילוסופיה|להתפלסף]] על טיבה הפוטנציאלי של התערבות, וכן ינסו לשער עליו ולהציב [[תפיסה|תפיסות]] בהקשר זה. דוגמה למקרים כאלה הן תפיסות ספציפיות אודות "[[חיים לאחר המוות|החיים שאחרי החיים]]" (או [[:en:Neurotheology|נוירותאולוגיות]] בכלל), המובעת במגוון צורות, ויכולות ללבוש צורה נטורליסטית לכאורה, או [[מיסטיקה|מיסטית]], גם כזו שכלל אינה עולה בקנה אחד עם התפיסה הדתית ([[דתות אברהמיות|אברהמית]] או אחרת), ותמיד לא כזאת שמתנגשת עם ידע מדעי קונקרטי או הניסיון האנושי בכלל. בעוד שחלק מהדאיסטים עשויים לטעון שאין בכלל שכר ועונש (או שהעיסוק בו אינו מניב או לא ראוי מחשש לצמצום ו[[האנשה|אנתרופומורפיזם]]), יש שיטענו לקיומה של מתכונת מסוימת של [[תורת הגמול|גמול]] על מעשים מסוימים של ה[[אדם]] ב[[חיים|חייו]], בין אם צורה זו היא [[מטאפיזיקה|מטאפיזיקאלית]] במסווה [[טבע]]ית, נוגעת לגלגול קיומי (למשל, אדם שנולד בעת אחת יכה על חטאיו של אדם מעת קודמת, משום ששניהם מייצגים סוג של [[נשמה|קיום רוחני]] מסוים (שאינה [[דואליזם|דואליסטית]]), או [[רוחניות|רוחנית]] גרידא (מתרחשת בצורה קיומית אחרת לחלוטין מזו המוכרת לאדם ומשוללת קשר לעולם הפיזי), או בצורות אחרות. יששינקטו גישה סינתטית (בין-רעיונית). בקוצו של יוד, רעיונות אלה הן בדרך כלל לא יותר מ[[פרשנות (פילוסופיה)|פרשנויות]] סובייקטיביות שדאיסט מסוים רק יכול [[השערה (מדע)|לשער]] או [[אמונה|להאמין]] בנכונותן מסיבותיו שלו, אם בכלל.