אברהם דשא (פשנל) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ הוספת קישור לפנטומימה
שורה 12:
===ילדותו ותחילת דרכו===
פשנל נולד ב[[ארץ ישראל]] בשם '''אברהם גרינברג''', לעדינה גרינברג, עולה מ[[ליטא]], ופנחס גרינברג, יליד הארץ, לאחר קשר קצר בין השניים. גדל עם אמו בדחק במרכז [[תל אביב]], כשהם נודדים מבית לבית. היה פוגש באביו רק לעיתים, כיוון שאביו נישא והקים משפחה אחרת.
בגיל 16 זייף את אישורה של אמו, [[התנדבות היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה|התנדב לצבא הבריטי]] ושרת בחיל התובלה; שם קיבל את הכינוי "פשנל". לאחר שחרורו החל לעבוד כנהג [[מונית]], ו[[עברות|עִברת]] את שמו ל"דשא". בתקופה זו חלק את מגוריו במרתף תל אביבי עם [[אריק לביא]]. במהלך עבודתו נזדמן לו להיות אחד מנהגי המוניות שעמדו לשרות [[התיאטרון הקאמרי]]. בתקופה זו התיידד עם [[שייקה אופיר]], שאותו ואת שני חניכיו [[עמוס אריכא]] ו[[זיוה רודן]] שחקני להקת הפנטומימהה[[פנטומימה]], הסיע להופעות ברחבי הארץ. לימים עברה ידידותם של פשנל ושייקה לפסים מקצועיים, ופועלם המשותף הניב הישגים חשובים בתחום התיאטרון.
 
בשנת [[1956]], כש[[תיאטרון זירה]] נקלע למשבר ניהולי וכספי, פנה מייסדו ומנהלו, הבמאי [[מיכאל אלמז]], לפשנל והציע לו לנהל ביחד את התיאטרון, ששחקניו לא קיבלו את שכרם מזה זמן רב. לאחר זמן קצר הבין פשנל כי מחזות מודרניים מדי משל [[סמואל בקט|בקט]], [[אז'ן יונסקו|יונסקו]] ו[[שון או'קייסי]] לא יוכלו להניב רווחים גדולים. לפיכך יזם שינוי באופיו האמנותי והניהולי של התיאטרון, כדי שיוכל לעמוד בהתחייבותיו הכספיות המינימליות. ההצגות הפכו לעממיות, ונחשפו לציבור הרחב באמצעות פרסום אגרסיבי שיזם פשנל, ואשר נחשב לעיתים למקורי ונועז. בעקבות תמורות אלה שחלו באופיו של התיאטרון ובדרך ניהולו, הוא הפך לרווחי. בעיקר תרמה לגידול בהכנסות ההצגה [[ראש גזר|פרנסואה ראש גזר]] וההצגה "מוישה וינטלטור" בכיכובו של [[יעקב בודו]], שזכו להצלחה גדולה.