בנימין גיבלי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏קישורים חיצוניים: *{{מעריב אונליין|אייל לוי|64 שנים ל"עסק הביש": אשת הסוד חושפת מי נתן את ההוראה למבצע|news/israel/Article-656920|18 באוגוסט 2018}}
שורה 40:
גיבלי נמנה עם יוזמי ומתכנני הפלגת [[פרשת הספינה בת גלים|הספינה בת גלים]] אל עבר [[תעלת סואץ]], בספטמבר 1954, בניסיון לפרוץ את הסגר הימי שהטילה מצרים על ישראל. ניסיון זה הסתיים במעצר אנשי הצוות ובאובדן הספינה.
 
בסרט הדוקומנטרי "לא בגדתי" פורסם כי גיבלי, שהיה ראש אגף מודיעין, שלח חוליית לוחמים, ב[[מבצע צרצר]], להשיב מכשיר קשר סודי לארץ מסוריה, על אף שידע כי הסורים כבר איתרו את המכשיר והתכוננו לבואה של חוליה. חברי החוליה נפלו בשבי הסורי, ו[[אורי אילן]] התאבד בשבי זה. לאחר ששאר חברי החוליה שבו לארץ בעסקת חילופי שבויים, גיבלי הכחיש כי ידע על כך.
 
בשנים [[1961]]–[[1967]] ניהל את מפעל המכוניות הישראלי [[קייזר אילין]], שהיה בבעלות איש העסקים [[אפרים אילין]], וב-[[1967]] מונה למנכ"ל מפעל "[[שמן תעשיות|שמן]]", שהיה חלק מקונצרן "[[כור תעשיות|כור]]". עם הקמת חטיבת המזון בקונצרן, בשנת [[1970]], מונה גיבלי לעמוד בראשה, וכיהן בתפקיד זה עד [[1987]], תוך הרחבה ניכרת של פעילות החטיבה. בתחילת שנות ה-70 שימש כמנהל [[מכון היצוא]].
 
בשנים [[1986]]-[[1989]] כיהן כיו"ר [[חברת החשמל]]. ב-1988 מונה לנציגו בישראל של איש העסקים [[אריה גנגר]]. בסוף [[1989]] מונה ליו"ר פעיל של חברת "[[תעשיות לייזר]]".