בנימין גיבלי – הבדלי גרסאות

גיבלי נולד ב[[פתח תקווה]]. בין [[1944]] ל-[[1948]] שירת ב[[משטרת היישובים העבריים]] והיה פעיל בשירות ה[[ש"י]]. עם קום [[מדינת ישראל]] מונה לקצין המודיעין של מחוז [[ירושלים]]. גיבלי נמנה עם החוקרים והשופטים במשפט השדה המהיר שנערך לסרן [[פרשת טוביאנסקי|מאיר טוביאנסקי]], שנאשם במסירת ידיעות לאויב ונגזר עליו [[עונש מוות]]. המשפט וההוצאה להורג היו ב-[[30 ביוני]] [[1948]] בכפר [[בית ג'יז]] (כיום בסמוך לקיבוץ [[הראל (קיבוץ)|הראל]]). על אף שמאוחר יותר התברר כי טוביאנסקי הוצא להורג על לא עוול בכפו, והליך החקירה והמשפט היה לקוי ביותר, גיבלי לא נענש על כך וקידומו לא עוכב.

 

 

 

בתפקידו כראש אגף מודיעין בדרגת אלוף משנה היה אחראי לגיוסה ולהפעלתה של חוליית יהודים ב[[מצרים]] על ידי יחידה 131. החוליה נלכדה ביולי [[1954]], עניין שנודע לימים בשם "[[העסק הביש]]". במשך שנים רבות הוסתרה זהותו של גיבלי בהקשר זה, והוא נודע רק בכינוי "הקצין הבכיר". עניין "העסק הביש" ומידת אחריותו של גיבלי היו שנויים במחלוקת שנים רבות. יחד עם זאת, אין חולק על כך שגיבלי הוא ששלח את חברי החוליה למשימתם: חבלה במתקנים של [[ארצות הברית]] ו[[בריטניה]] במצרים, לשם ערעור יחסיה של מצרים עם מדינות אלה. סלע המחלוקת העיקרי בעניין זה הוא האם הפקודה לחברי החוליה ניתנה ביוזמתו הבלעדית של גיבלי, או שהוא פעל בהנחייתו של שר הביטחון, [[פנחס לבון]] (התשובה לשאלה זו היא חסרת משמעות מבחינת מידת אחריותו של גיבלי ל"עסק הביש"). מידת אשמתו ומעורבותו של גיבלי קיבלה גוונים חמורים נוספים עם היחשפה, במהלך השנים, של עובדת פעולותיו לכיסוי וטיוח מעורבותו, שכללה מעשי זיוף (ראו בהרחבה בערך [[דליה כרמל]]) וניסיונות הפחדה והטיה של [[אברי אלעד]], סוכן כפול שנודע בכינוי "האדם השלישי".