חומת אדריאנוס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
אין תקציר עריכה
שורה 52:
לאחר מותו של אדריאנוס בשנת [[138]] הקיסר החדש [[אנטונינוס פיוס]] נטש את החומה הלכה למעשה, והחל לבנות חומה במרחק 160 קילומטרים צפונית לחומת אדריאנוס. החומה הזו ידועה כיום כ[[חומת אנטונינוס]], אורכה היה כ-60 קילומטרים והיא הייתה מבוצרת בצורה יותר חזקה בהשוואה לחומת אדריאנוס. אנטוניוס כשל בניסיונו לכבוש את השבטים הצפוניים, כך שכאשר [[מרקוס אורליוס]] הפך לקיסר הוא נטש את החומה בשנת [[164]] וחזר להשתמש בחומת אדריאנוס כקו ההגנה הראשי. החומה נותרה מאוישת על ידי חיילים רומים עד לנסיגת האימפריה הרומית מבריטניה.
 
בשלהי [[המאה ה-4]] התרופפה שליטת האימפריה בבריטניה בעקבות פלישות ה[[ברברים (עם)|ברברים]], נסיגה [[כלכלה|כלכלית]] ו[[מרד|מרידות]] צבאיות. עד לשנת [[410]] המנהל הרומי ולגיוניו נסוגו באופן מלא מבריטניה, שנותרה לדאוג בעצמה להגנותיה וממשלתה. לפי עדויות [[ארכאולוגיה|ארכאולוגיות]] חלקים מהחומה היו מאוישים גם ב[[המאה ה-5|מאה ה-5]]. ב[[המאה ה-8|מאה ה-8]] נותרו מספיק חלקים מהחומה כך ש[[בדה ונרביליס]] יכל לתאר אותה ב-[[s:en:Ecclesiastical History of the English PeopleEcclesiastical_History_of_the_English_Nation_(Jane)/Book 1#5Book_1|Historia Ecclesiastica 1.5]], למרות שטעה וייחס את בנייתה לספטימיוס סוורוס. עם זאת, במשך השנים החומה ננטשה והוזנחה. במשך השנים (ואף ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]]) חלקים גדולים מאבני החומה שימשו לבניינים מקומיים.
 
ההיסטוריון ג'ון ספיד פרסם סדרת [[מפה|מפות]] [[מחוז]]יות של אנגליה ו[[ויילס]] בתחילת [[המאה ה-17]]. הוא תיאר את החומה כ"חומת הפיקטים"{{הערה|1=[[קונפדרציה]] של שבטים באזור צפון ומרכז סקוטלנד שהתקיימה בין התקופה הרומית ל[[המאה ה-10|מאה ה-10]]}} המפות של [[קמברלנד]] ו[[נורת'מברלנד]] מתארו את החומה כמאפיין חשוב, ובנוסף מתוארות גם שרידים נוספים מהתקופה הרומית במקרה של מפת קמברלנד.