אוטו פון ביסמרק – הבדלי גרסאות

 

===פרישתו===

ב-[[1888]] נפטר הקיסר וילהלם הראשון, וכעבור כמה חודשים גם יורשו [[פרידריך השלישי, קיסר גרמניה|פרידריך השלישי]]. לכס הקיסרות עלה [[וילהלם השני, קיסר גרמניה|וילהלם השני]], נכדו של וילהלם הראשון. על אף שבנעוריו היה וילהלם ממעריציו של ביסמרק, הרי שאי-יציבותו הנפשית ומזגו הסוער של הקיסר החדש הביאו עד מהרה לקרע בין שני האישים.{{הערה|1=דייוויד תומפסון, '''אירופה מאז נפוליון''', [[זמורה ביתן]], [[1984]]. עמ' 353.}} ביסמרק, הדמות הדומיננטית בייסוד [[האימפריה הגרמנית]], עסק מזה שנים בביסוס מדיניות חוץ זהירה ו[[פרגמטיזם|פרגמטית]]. הקיסר החדש העדיף התרחבות טריטוריאלית מהירה וראוותנית על מנת "לשמור על מקומה של גרמניה מתחת לשמש". הייתה זו כוונתו של הקיסר החדש למשול, ולא רק לשלוט, בניגוד לסבו, שהעדיף להותיר את ניהולה היום יומי של האימפריה בידי ביסמרק. היחסים בין האישים הורעלו עד מהרה אם לא איפשרה את המשך שיתוף הפעולה ביניהם. ביסמרק האמין כי הקיסר החדש הוא תמים וכי ניתן לשלוט בו בקלות. הוא לא התחשב ברצונו של הקיסר בעיצוב המדיניות בסוף שנות השמונים של [[המאה ה-19]]. הקרע הסופי בין הקיסר והמדינאי אירע לאחר ניסיונו של ביסמרק לחוקק חקיקה אנטי-סוציאליסטית מרחיקת לכת בתחילת [[1890]].