צ'ינדיטים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
מ הוספת קישור ללוחמת גרילה
שורה 77:
וינגייט כתב דו"ח רשמי על המבצע, אשר היה שנוי במחלוקת מכיוון שגילה סלחנות כלפי הטעויות שנעשו על ידו במהלכו, ותקף בצורה בוטה קצינים אחרים. מאוחר יותר הוא נאלץ לצנזר את הדו"ח שלו, ולהסיר ממנו את כל דברי הביקורת שהטיח כלפי האמריקנים. הדו"ח הגיע לידיו של [[וינסטון צ'רצ'יל]] [[ראש ממשלת בריטניה]], אשר התלהב כל כך מהתיאורים שנכללו בו, עד שהציע למנות את וינגייט, בו ראה מפקד מוכשר וחדשן, כ"ראש הצבא הפועל נגד בורמה" (כלשונו).{{הערה|ובסטר, עמ' 89. עקביה, עמ' 231.}} הוא נאלץ לזנוח את הרעיון לאחר שהקצינים הבכירים במטכ"ל הבריטי הזדעזעו מההצעה לקדם קצין, שהתנסה בפיקוד על [[בריגדה]] בלבד, לתפקיד של מפקד [[קבוצת ארמיות]]. עם זאת, צ'רצ'יל הזמין את וינגייט ל[[לונדון]] לארוחת ערב. הוא התרשם מאוד מווינגייט, שהציע במהלך ארוחת הערב להפוך את הצ'ינדיטים לאמצעי התקיפה העיקרי של כוחות בעלות הברית בזירת בורמה, ולא להתייחס אליהם רק ככוח בעל תפקיד מישני במערכה. צ'רצ'יל הציע לווינגייט ואשתו לורנה להצטרף אל המשלחת הבריטית ל[[ועידת קוויבק (1943)|ועידת קוויבק]]. בפגישה הקודמת של מנהיגי בעלות הברית, טענו ראשי המטות ה[[ארצות הברית|אמריקאים]] כי הבריטים אינם עושים מספיק במערכה הצבאית נגד היפנים, וצ'רצ'יל רצה להציג את וינגייט כדוגמה לקצין בריטי שנחל ניצחון על היפנים.{{הערה|שם=רוברטס 260|רוברטס, עמ' 260.}}
 
צ'רצ'יל הציג את וינגייט בפני ראשי המפקדה המשולבת של בעלות הברית, והאחרון שטח בפניהם תוכנית, על פיה יוחדרו לעומק העורף היפני בבורמה שמונה חטיבות צ'ינדיטים, שיכללו כ-8000 לוחמים, יפרשו בשטח בקבוצות קטנות ויתישו את היפנים בלוחמתב[[לוחמת גרילה]], בעוד צבא בריטי-אמריקאי-סיני משולב בפיקודו של [[ג'וזף סטילוול]] יתקוף את הצבא היפני בצפון בורמה משלושה כיוונים שונים. למרבה ההפתעה, דווקא הקצינים הבכירים הבריטים תקפו בחריפות את תוכניתו של ווינגייט וביקרו אותה, בעוד האמריקנים התרשמו ממנה מאוד.{{הערה|ובסטר, '''שם''', עמ' 89.}} [[קלוד אוקינלק]], אשר החליף את ויוול בתפקיד מפקד פיקוד הודו, שלח תזכיר אל צ'רצ'יל ובו הצביע על ליקויים רבים בתוכניתו של וינגייט. אנשי המטה שלו טענו שהתוכנית תחייב הקצאת משאבים צבאיים וכוח האדם המובחר, שתהיה גדולה לאין ערוך מתרומתה למאמץ המלחמה נגד היפנים. עם זאת, צ'רצ'יל לא היה יכול לסגת מהסכמתו לתוכנית, כיוון שווינגייט היווה מעין "נקודת הסכמה" בין בעלות הברית, והדבר היה מעורר קרע בין הבריטים לאמריקאים.{{הערה|שם=עקביה 234|עקביה, עמ' 234.}}
 
בוועידת קוויבק התקבלה סוף סוף תוכנית לכיבושה מחדש של בורמה, בכפוף לאישור סופי, שאמור היה להתקבל במהלך הפגישה הבאה של ראשי המטות של בעלות הברית ב[[ועידת קהיר (1943)|קהיר]] ב[[נובמבר]] 1943. התפקיד העיקרי במסגרת התוכנית הוטל על הכוחות הסינים-אמריקאיים שתחת פיקודו של סטילוול. כוחות אלו נועדו לכבוש את צפון בורמה מידי היפנים, ולאפשר את השלמת סלילת [[דרך לדו]] - דרך הררית שמוצאה בלדו, שבצפון הודו, שנועדה להתחבר אל[[דרך בורמה (בורמה)| דרך בורמה]] הישנה, ולהגיע בסופו של דבר עד לקונמינג במחוז [[יונאן]] בדרום סין, ובכך לאפשר חידוש העברת אספקה וציוד צבאי בדרך היבשה מ[[בעלות הברית]] לכוחות הסינים הלאומנים, [[מלחמת סין-יפן השנייה|שניהלו מלחמה נגד הצבא היפני בסין החל משנת 1937]]. כוח בפיקודו של סטילוול נועד לתקוף מכיוון צפון ולכבוש את העיירה '''מיצ'צ'נה''', בסיוע הצ'ינדיטים של וינגייט, שיבטיחו את כיבושה המהיר על ידי ניתוק דרכי האספקה והתגבורת של היפנים באזור ותקיפת יחידות עורפיות שלהם. במקביל ינועו כוחותיו של [[צ'יאנג קאי שק]] ממחוז יונאן לאורך "דרך בורמה", במטרה לחבור אל כוחו של סטילוול ולפתוח את הדרך לתנועה באמצעות מתקפה משולבת על הכוחות היפניים בצפון בורמה והדיפתם עד מדרום ל'''לאשיו'''. בשלב מאוחר יותר תצטרף למערכה גם הארמייה ה-14 בפיקוד סלים, שתתקדם במספר צירים אל נמל [[ראנגון]]. כיבוש הנמל יאפשר שימוש ברשת מסילות הברזל הבורמזית לצורך העברת אספקה ישירות לנקודת המוצא של "דרך בורמה".