תחבורה ציבורית בישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
|||
שורה 120:
עד 2015 הונהגה ב[[גוש דן]] ובחלק הקווים הבין-עירוניים לגוש דן שיטת "ערך צבור", בה הנוסע מטעין סכום עגול (מ-30 עד 200 ש"ח) בכרטיס שברשותו ומקבל תוספת של 25% לסכום שהטעין, בהתאם להנחה של פרופיל הנוסע. הטענת סכום עגול לכרטיס מפשטת את התשלום (נמנע הצורך להתעסק בעודף) וכך מקצרת את זמן העמידה בתחנה. בשיטה הזו, התשלום באמצעות הכרטיס לטובת נסיעה בגוש דן, היה מזכה את הנוסע למעבר חופשי בין הקווים, במהלך ה-90 דקות שעברו מהעלייה לאוטובוס הראשון. בפרק זמן זה, הטענת ערך צבור ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]] לא הייתה שימושית ב[[חיפה]], גם אם היה מדובר באותו סכום נסיעה ואותה חברה. באותן שנים לכל חברה היה כרטיס רב קו משלה ולעיתים היו תקלות שונות בתפעול ורכישת הסדרי נסיעה מחברות שונות. לדוגמה, בחלק מהאוטובוסים לא היה ניתן להטעין הסדר ערך צבור באוטובוסים, אלא רק לנצל סכום שהוטען. כמו כן, הטענת ערך צבור בגוש דן לא הייתה שמישה לרכישת נסיעות בערים אחרות, גם במקרים בהם העלות הייתה זהה.
ב-1 בינואר 2016 הורחב ההסדר ל[[מטרופולין|מטרופולינים]] נוספים (רפורמת התעריפים) וערים נוספות בסביבתן כך שהטענת סכום בגוש דן הייתה ניתנת לשימוש גם בחיפה, [[ירושלים]], [[באר שבע]] ובפריפריה של אותם מטרופולינים. בנוסף, בערים שונות בוטלו הכרטיסיות והוחלפו בשיטת הערך הצבור. ▼
== חוקים ותקנות ==
שורה 130 ⟵ 131:
===אמצעי תשלום===
▲ב-1 בינואר 2016 הורחב ההסדר ל[[מטרופולין|מטרופולינים]] נוספים (רפורמת התעריפים) וערים נוספות בסביבתן כך שהטענת סכום בגוש דן הייתה ניתנת לשימוש גם בחיפה, [[ירושלים]], [[באר שבע]] ובפריפריה של אותם מטרופולינים. בנוסף, בערים שונות בוטלו הכרטיסיות והוחלפו בשיטת הערך הצבור.
ניתן להטעין את הרב קו באמצעות אשראי במחשב ביתי. בעקבות כניסת טכנולוגיית [[תקשורת טווח אפס]], ניתן לקרוא באופן עצמאי באמצעות [[טלפון חכם|סמארטפון]] את נתוני הכרטיס (אילו הסדרים קיימים וכמה) וכן לרכוש הסדרים חדשים (כרטיסיות, ערך צבור).
| |||