אסטרטגיות קוגניטיביות – הבדלי גרסאות

תרגול חוזר והעלאת מודעות לשימוש באסטרטגיה ספציפית יכול להביא לשיפור בביצוע, גם אם הלמידהה[[למידה]] וההכללה מוגבלת<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Toglia, J. et al.|שם=Application of the multicontextual approach in promoting learning and transfer of strategy use in an individual with TBI and executive dysfunction|כתב עת=OTJR: Occupation, participation and health|שנת הוצאה=2011|doi=}}</ref>. אסטרטגיות קוגניטיביות מוערכות על פי הוצאה לפועל, ואיכות השימוש באסטרטגיה. הוצאה לפועל של אסטרטגיות - האם האדם יוזם את הפעולה, משתמש בה באופן מלא ומצליח להשתמש במספר אסטרטגיות בו זמנית. איכות השימוש באסטרטגיה - מהי רמת המאמץ הנדרש על מנת להוציא לפועל את האסטרטגיה, מהי תכיפות השימוש באסטרטגיה והאפשרות לגמישות בעת הצורך. לדוגמה, שימוש תכוף באסטרטגיה שאינה יעילה לא יקדם את השגת המטרה ויהיה צורך בשינוי האסטרטגיה.

=== דוגמאות לאסטרטגיות קוגניטיביות ===

'''תכנון מערכת שבועית (תמ"ש)'''<ref>{{צ-ספר|מחבר=Toglia Joan|שם=Weekly calendar planning activity (WCPA)|מו"ל=AOTA Press|שנת הוצאה=2015}}</ref> - אבחון שפותח על מנת לבחון כיצד קשיים בתפקודים הניהוליים משפיעים על יכולתו של האדם לבצע פעולות רב שלביות בחיי היומיום ולהשתתף בעיסוקים שונים. האבחון מדמה משימה של שיבוץ פגישות וסידורים בלוח תכנון שבועי על פי מידע שניתן לגבי כל פריט. ישנם מספר כללים אותם על הנבדק לשמור במהלך ביצוע המשימה. ביצוע המשימה נמדד על פי מדדים של דיוק, משך ביצוע ותכנון המטלה, שימוש באסטרטגיות - הן מבחינת כמות וסוג והן מבחינת יעילותן.