איסור אכילת קטניות בפסח – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור למכון התורה והארץ |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 83:
{{ציטוט|תוכן=ודע דמדינא מותר לאכול אורז וכל מיני קטניות בפסח. מכל מקום הנהיגו רבותינו ואבותינו זה הרבה מאות מן השנים, וקבלו עליהם באיסור... כיון שקבלו אבותינו משום גדר, מדין תורה אסור לבטל, והמפקפקים והמקילים בזה, מעידין על עצמן שאין בהם יראת שמים ויראת חטא ואין בקיאין בדרכי התורה... ופורץ גדר ישכנו נחש. אך בפירוש קבלו שאם אולי יהיה שנת בצורת חס וחלילה שהעניים רעבים ללחם, אז כל חכמי העיר ובראשם [[מרא דאתרא]] מתירים לאכול קטניות בפסח...|מקור=ערוך השולחן, אורח חיים תנ"ג ד-ו}}
ב-1810 הורתה [[הקונסיסטוריה היהודית של וסטפליה]] בראשות [[ישראל יעקבסון]], ממבשרי היהדות ה[[רפורמי]]ת, על הפקעת האיסור ועוררה מחלוקת קשה ביבשת, שאפילו מורי ההלכה המתונים בצרפת מחו בה. אחד מרבני הקונסיסטוריה, [[מנחם מנדל שטיינהארט]], פרסם ב-1812 הגנה על המהלך בשו"ת הקצר "דברי אגרת"{{הערה|1=[[s:
אחרונים רבים כתבו להתיר אכילת קטניות בפסח בשעת הדחק, כגון בשעה שמזון כשר לפסח נמכר ביוקר, ומקובל היה בתקופות רעב להתיר אכילת קטניות בהיעדר מזון אחר{{הערה|1=נשמת אדם, סימן כ'}}. אמנם, בעל שו"ת תשובה מאהבה כתב כי אין כוח ביד שום בית דין בעולם לבטל האיסור שנתפשט בכל ערי אשכנז, וכי "אף אם יתכנסון בית דין של שמואל הרמתי ואליהו ובית דינו...אין בידם להתיר אורז ומיני קטניות בפסח". גם בעל ה[[מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק)|צמח צדק]], והמאמר מרדכי החמירו שלא לאכול קטניות אפילו בשעת הדחק.
| |||