נזעי חשמל – הבדלי גרסאות

הוסרו 19 בתים ,  לפני 5 שנים
מ
אין תקציר עריכה
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
'''טיפול בנזעי חשמל''' (ב[[אנגלית]]: '''Electro-Convulsive Therapy''',{{כ}} '''ECT'''), הידוע גם בשם "'''טיפול ב[[שוק חשמלי]]'''", הוא הליך [[טיפול|טיפולי]]י [[רפואה|רפואי]] שבו מועבר [[זרם חשמלי]] קצר ל[[ראש]] ה[[חולה]] כדי ליצור [[פרכוס]] מבוקר. הטיפול מיועד למספר אבחנות פסיכיאטריות ומוצדק בעיקר כאשר המטופל מהווה סיכון עבור עצמו או עבור אחרים. ההתוויות העיקריות הן דיכאון עמיד לתרופות, הפרעה ביפולרית (בעיקר מאניה חריפה), סכיזופרניה וקטטוניה. מאחר ואין התווית נגד לטיפול, הוא ניתן גם במקרים רבים אחרים כגון אוטיזם, ילדים עם הפרעת קשב וריכוז, זקנים דמנטים ונשים בהריון שחוששות מהשפעות הלוואי של תרופות.
המחקר לגבי התועלת והסיכונים של נזעי החשמל הינו בעייתי. סקהיים, החוקר המוביל בתחום עד 2007, עבד גם עבור חברות המייצרות את המכשיר הנותן את הטיפול בנזעי חשמל. עקב ניגוד אינטרסים זה, המחקר ברובו לא כולל מעקב לטווח ארוך, אינו תקף סטטיסטית ומתעלם בשיטתיות מדיווחים של מטופלים ומשפחותיהם על נזק קוגנטיבי בלתי הפיך, טראומה, אובדן כושר השתכרות, חיים הרוסים, התאבדויות,אפילפסיה, דום לב, בעיות לב מחלות נוספות ומות.
מות כתוצאה מטיפול בנזעי חשמל נחשב לנמוך ביותר, כמו בהרדמה כללית רגילה ב[[מחקר]] שהתבסס על .{{הערה|{{הארץ|דן אבן|צעיר אושפז במצב קשה בעקבות טיפול בנזעי חשמל|1.1161153|8 בפברואר 2011}}}}.הסטטיסטיקות יכולות להטעות מאחר והמוות לא תמיד קורה במשך הטיפול אלא בהמשך. בימים אלו, אוגוסט 2018, צעיר ערבי בן 23 טופל בנזעי חשמל עקב דיכאון עמוק ולא התאושש מהטיפול. נכון לעכשיו הוא גוסס וסיכויו לשרוד קלושים. במידה והצעיר ימות, לא בטוח שמותו יכנס לסטטיטיקות. הפסיכיאטרים נוטים לשייך את מקרי המוות לסיכונים נדירים בהרדמה ומתעלמים מכך שההרדמה היא חלק מטיפול שנוי במחלוקת, שבניגוד לשבועת הרופאים לא לגרום נזק, גורם בכוונה לפחות לחמשה גורמים מזיקים בפוטנציה. שימוש בסם הרדמה, שימוש בסם מרפה שרירים, יצירה מכוונת של פרכוס חזק יותר מגראנד מאל, פגיעה מכוונת ולא מבוקרת באזורי מוח רגישים האחראיים לקוגניציה ולרגש ונזקי התחשמלות כגון שטפי דם פנימיים והרס של רקמות רגישות. מטופלים מסוימים מתאבדים עקב הטיפול. הידוע ביותר הוא הסופר זוכה פרס הנובל ארנסט המינגוואי אך ישנם רבים אחרים. את ההתאבדויות ואת הנזק המוחי הקוגנטיבי הפסיכיאטריה משייכת למחלת הנפש עצמה ולא לטיפול, ואין דרך להוכיח זאת מאחר ולמרות ההוראה להעריך מצב קוגנטיבי לפני הטיפול, לאחר כל שני טיפולים ובסופו, ברב המקרים הערכה כזו לא נעשית כלל. טיפול בנזעי חשמל תואר באופן ביקורתי במספר ספרים וסרטים, בהם "[[קן הקוקייה]]", "[[טארניישן]]", "[[רקוויאם לחלום]]" ו"[[קסם הנעורים]]".למרות שהטיפול כיום אינו כרוך בסבל ובשבירת עצמות, הוא למעשה מסוכן יותר מבעבר. הזרם החשמלי הנדרש ליצירת פרכוס גבוה הרבה יותר מבעבר (לפעמים עד 460 וולט) ממספר גורמים המעלים את סף הפרכוס - החומר המרדים,הטיפול עצמו ותרופות מייצבות מצב רוח הנחשבות אפקטיביות בהפרעה דו-קוטבית והן למעשה תרופות אנטי אפילפטיות. כמו כן, כל עוד החולים לא קבלו סמי הרדמה והרפיית שרירים, עוצמת ומשך הזרם היו מוגבלים כדי למנוע שבירת עצמות ומוות. כיום המטופל מחובר למכשירים המזהים ירידה ברמת החמצן ועובר החייאה מהירה אך הנזק המוחי רב יותר.