מידה משותפת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
א.עצבר (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
מ שחזור לגרסה קריאה
שורה 1:
{{לשכתב}}
'''מידה משותפת''' בין [[קטע]] a לקטע b פירושה שקיים קטע z כלשהו, כך ש-z נכנס מספר טבעי של פעמים ב-a וגם ב-b.
 
קיומם של [[מספר אי רציונלי|מספרים אי רציונליים]] מוכיח כי ישנם קטעים חסרי מידה משותפת. בפרט, ב[[משולש]] ישר זווית ושווה שוקיים, אין מידה משותפת לניצב וליתר, משום שלפי [[משפט פיתגורס]] ה[[יחס (בין מספרים)|יחס]] ביניהם הוא <math>\sqrt{2}</math>, וקל להוכיח (ראו [[מספר אי רציונלי|כאן]]) שזהו מספר אי רציונלי.
 
נדמה קו ישר מושלם שאורכו א' ,והוא משורטט על מישור מושלם.
על קו זה מסומנת נקודה, המחלקת אותו לקטע קצר ב' וקטע ארוך ג'
קטע ב' ניתן לחלוקה ל2 , ל3 ל4 ל5 וכן הלאה ללא סוף.
קטעי ב' הולכים וקטנים באורכם לכיוון האפס.
 
קטע ג' ניתן לחלוקה ל2 ל3 ל4 ל5 וכן הלאה ללא סוף.
קטעי ג' הולכים וקטנים באורכם לכיוון האפס.
 
שאלה: האם יתכן שנמצא קטע מחלק ב' השווה באורכו לקטע מחלק ג' ?
אם התשובה היא כן, הרי שמצאנו מידת אורך משותפת לקטעי ב' ו ג'.
את מידת האורך הזו נשקף במידת 1, ועל יסוד שיקוף זה נוכל לשקף את מידות האורך של ב' ו ג' במספרים, כמו לדוגמה, 18256 ו 27812 בהתאמה.
 
ואם התשובה היא לא - לא נוכל לשקף את קטעי ב' ו ג' במספרים.
 
המענה השלילי מדגיש את ההבדל בין מידות (מטאפיסיות) של מספרים , שלכולם יש מידה משותפת והיא מידת 1 , לבין צירוף מידות של אורכי קווים, שאין הכרח שתהיה להם מידה משותפת.
לגבי צירוף המידות של קטעי ב' ו ג' אין כל דרך לדעת אם יש להם או אין להם מידה משותפת. ואולם, לגבי צירופי מידות טבעיים של אורכי קווים המופיעים במשולשים ישרי זווית, יש דרך לדעת אם יש להם או אין להם מידה משותפת. ידיעה זו מקיפה 5 קבוצות של משולשים ישרי זווית.
 
הקבוצה שבה לכל צלעות המשולש יש מידה משותפת.
הקבוצה שכל צלעות המשולש הם חסרי מידה משותפת.
הקבוצה שבה היתר והניצב הקצר הם בעלי מידה משותפת.
הקבוצה שבה היתר והניצב הארוך הם בעלי מידה משותפת.
הקבוצה שבה שני הניצבים הם בעלי מידה משותפת.
 
חוסר האפשרות לשקף במספרים אורכי צלעות חסרי מידה משותפת,מחייב פשרה של הצגת "תחום מספרי".
דוגמה: אין אפשרות לשקף במספר את היחס בין אורך היתר לאורך הניצב,
במשולש ישר זווית ושווה ניצבים.
ואולם, ניתן בהחלט להציג "תחום מספרי צר" שבתוכו נמצא היחס הנעלם, שאינו ניתן לביטוי מספרי.(לדוגמה בין 1.4142135 לבין 1.4142271)
גבולות התחום הצר נתונים לשליטתנו המלאה, וניתן להציג תחום ההולך וצר יותר ויותר, ככל שנחפוץ.
 
 
 
{{קצרמר מתמטיקה}}
[[קטגוריה:גאומטריה]]