ניגוני בעלז – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יענער (שיחה | תרומות)
יענער (שיחה | תרומות)
שורה 6:
=== לפני השואה ===
 
בשנים שלפנילפני השואה לא הייתה השירה נהוגה בחסידות בעלז שב[[גליציה]]<ref>ראה בהרחבה בספר "הליכות הצדיקים" בהוצאת מכון "מעייני קודש" בעלזא, הליכות ליל שבת, ערך זמירות שבת.</ref>, ה[[טיש]]<nowiki/>ים היו מיועדים בעיקרם לסעודת האדמו"ר ולאמירת [[דברי תורה]], גם [[זיץ|התאספויות החסידים]]<ref>שכונו בחסידות "קאווע", על שם משקה ה[[קפה]] שהוגש בהם למשתתפים.</ref> כללו בעיקר [[דברי תורה]] בעניין [[עבודת ה']] ו[[סיפורי צדיקים]] ולא שירים. בחגים ובמועדים שמרו בחסידות על מסורת קבועה של כ-35 ניגונים מיוחדים, חלקם ניגונים עתיקים שהתקבלו מבית [[המגיד ממזריטש]], [[ישראל הופשטיין מקוז'ניץ|המגיד מקוזניץ']] ו[[יעקב יצחק הורוביץ|החוזה מלובלין]] ועוד, שהושרו מתוך קפידה מיוחדת. בין היתר בתפילות ה[[ימים נוראים|ימים הנוראים,]] ב[[הקפות]] ב[[שמחת תורה]], שירת [[אשרי תמימי דרך|מזמור קיט]] ב[[תהילים]]<ref>המזמור מכונה "תמניא אפי" ("שמונה פנים" ב[[ארמית]]), על שם פסוקיו המתחילים באותיות ה[[אלפבית עברי|א"ב]] בכפולות של שמונה.</ref> ב[[הדלקת נרות חנוכה]], ועוד. במוצאי [[יום הכיפורים]] וב[[שבועות]] התקיימו 'טישים' מיוחדים<ref>שמכונים בחסידות על שם הניגונים, "המבדיל טיש" ו"ובאו כולם טיש".</ref> בהם היו האדמו"רים שרים ניגון בקול לפני כל הציבור, במוצאי יום הכיפורים ניגון "[[המבדיל בין קודש לחול#למוצאי יום כיפור|המבדיל]]" ובשבועות ניגון "ובאו כולם" מתוך הזמר "[[יום שבתון (שיר)|יום שבתון]]".
 
בהקפה השביעית ב[[שמחת תורה]] היה מושר בחסידות ניגון חסידי עתיק שמקורו בחצרות בית [[חסידות צ'רנוביל|צ'רנוביל,]] שהותאם אחר כך למילים [[הבה נגילה]] על ידי המלחין ה[[ציונות|ציוני]] [[אברהם צבי אידלסון]]. לאחר תחילת השימוש החילוני בשיר, הורה האדמו"ר השלישי ב[[שושלת]], רבי [[ישכר דב רוקח (הזקן)|ישכר דב רוקח,]] להפסיק לשיר את הניגון{{הערה|[http://onegshabbat.blogspot.co.il/2013/10/blog-post_24.html עונג שבת].}}. במוצאי [[שמחת תורה]] [[ה'תשע"ד|תשע"ד]] אמר האדמו"ר הנוכחי, [[ישכר דב רוקח|רבי ישכר דוב רוקח]], לחסידיו כי ניתן לחזור לשיר ניגון זה "משום שהציונים כבר שכחו מזמן מניגון זה, וכבר מצאו להם ניגונים אחרים" כלשונו{{הערה|1=ראו כאן https://www.youtube.com/watch?v=_nyI26sI1Gk}}.
 
=== לאחר השואה ===
לאחר הכתרתו של רבי [[ישכר דב רוקח]] לאדמו"ר, בשנת [[ה'תשכ"ו|תשכ"ו]], החל לעודד שירה בטישים ובהתאספויות חסידים. בשנת [[תשל"ב]] הקים רבי ישכר דוב את מקהלת חסידי בעלזאבעלז, ששרה בטישים, באירועי ובשמחות החסידות. בתחילת דרכה שרה המקהלה ניגונים של חסידויות אחרות, כמו [[חסידות מודז'יץ]], [[חסידות ויז'ניץ]] ו[[חסידות רופשיץ]], במקביל החל רבי ישכר דב לעודד חסידים בעלי חוש מוזיקלי [[מלחין|להלחין]] ניגונים חדשים, ביניהם הרב יוסף צבי ברייער, הרב [[ירמיה דמן]], הרב שלמה קאליש ועוד.
בשנת [[ה'תשכ"ו|תשכ"ו]] הוכתר רבי [[ישכר דב רוקח]] לאדמו"ר על מקום דודו רבי אהרן. לאחר הכתרתו החל רבי ישכר דוב לעודד שירה בטישים ובהתאספויות חסידים.
 
מדי שנה מולחנים עשרות ניגונים לימים נוראים ולכבוד שמחות בחצר החסידות, ניגונים הכוללים בדרך כלל גם מילים. בשנים האחרונות מעודד האדמו"ר הלחנת ניגונים חדשים רבים, לפעמים אף מצביע האדמו"ר על פסוקים מסוימים או קטעי תפילות ומבקש להלחין עליהם שיר.
בשנת [[תשל"ב]] הקים רבי ישכר דוב את מקהלת חסידי בעלזא, בתחילת דרכה שרה המקהלה ניגונים של חסידויות אחרות, כמו [[חסידות מודז'יץ]], [[חסידות ויז'ניץ]] ו[[חסידות רופשיץ]], במקביל החל רבי ישכר דב לעודד חסידים בעלי חוש מוזיקלי להלחין ניגונים חדשים, ביניהם הרב יוסף צבי ברייער, הרב [[ירמיה דמן]], הרב שלמה קאליש ועוד.
 
סגנוןמאגר הניגוניםניגוני רחבבעלז ומאגרכולל אלפי שירים שהולחנו משך השנים על ידי מלחיני החסידות. סגנון הניגונים כוללרחב וכולל ניגוני שמחה, ניגוני [[מרש]] וניגונים רגועים ושקטים, כאשר גם הניגונים השמחים מתאפיינים ברצינות השזורה בהם. המאגר במלואו ניתן לשמיעה ב[[קו נייעס|קו הנייעס]] של החסידות - "קול בעלזא". ניגונים רבים, בעיקר ניגוני השמחה, התפרסמו מחוץ לחסידות ומושרים באופן קבוע בחסידויות אחרות ובחתונות חרדיות.
בשנת [[תשל"ח]] יצא האלבום הראשון של החסידות, תחת הכותרת "ניגוני חסידי בעלזא". מאז יצאו כ-60 אלבומים.מרבית אלבומי החסידות [[מפיק מוזיקלי|הופקו]] על ידי [[יוסף משה כהנא]]. רוב אלבומי החסידות עובדו על ידי [[מונה רוזנבלום]].
 
מקהלת בעלזאכיום [[מנצח|מנוצחת]] מקהלת בעלז על ידי אלטר מאיר קאליש (אחיו של הזמר [[דודי קאליש]] והמלחיןהמלחין [[שלמה קאליש (מלחין)|שלמה קאליש]] והזמר [[דודי קאליש]]).
מדי שנה מולחנים עשרות ניגונים לימים נוראים ולכבוד שמחות, ניגונים הכוללים בדרך כלל גם מילים.
 
סגנון הניגונים רחב ומאגר הניגונים כולל ניגוני שמחה, ניגוני [[מרש]] וניגונים רגועים ושקטים. ניגונים רבים, בעיקר ניגוני השמחה, התפרסמו מחוץ לחסידות ומושרים באופן קבוע בחסידויות אחרות ובחתונות חרדיות.
 
מקהלת בעלזא מנוצחת על ידי אלטר מאיר קאליש (אחיו של הזמר [[דודי קאליש]] והמלחין [[שלמה קאליש (מלחין)|שלמה קאליש]]).
 
בשנים האחרונות מעודד האדמו"ר הלחנת ניגונים חדשים רבים, לפעמים אף מצביע האדמו"ר על פסוקים מסוימים או קטעי תפילות ומבקש להלחין עליהם שיר.
 
אגב, היצירתיות של השירה הבלזאית, ניכרת במתינותה. יותר רגש, יותר געגוע, עדין, לירי, יפה. גם כשהשירים שמחים ומרקידים ניכרת עליהם הרצינות הבעלזאית. מכאן נקודת המוצא של שיריו של הרב ברייער, שכאמור פיתח בצורה חסרת תקדים את השירה הבעלזאית, והפך אותה לבית יוצר ענק לאינספור שירי רגש שהמוטיב המרכזי בהם הוא השילוב של: "וגילו ברעדה".
 
== מלחינים ==
מלחיני החצר העיקריים הם:
 
* האדמו"ר, רבי [[ישכר דב רוקח|'''ישכר דוב רוקח''']]. אחדים מלחניו התפרסמו כלהיטים בעולם החרדי והדתי, ביניהם ("יהי החודש", ועוד)<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.jdn.co.il/video/1007113|הכותב=שלמה זינגר|כותרת=הלחן של האדמו"ר מבעלזא שהקפיץ את החסידים, כעת בגירסה רשמית|אתר=JDN|תאריך=כ״ד בסיון תשע״ח}}</ref>. גם בנו של האדמו"ר, רבי [[אהרן מרדכי רוקח|אהרן מרדכי]], ונכדו אלימלך נתן נטע הלחינו מספר ניגונים<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://ladaat.info/article.aspx?artid=4923|הכותב=חיים ברקוביץ|כותרת=הפתעה בבעלזא: הנכד הלחין שיר לקראת הבר מצוה|אתר=לדעת|תאריך=ט' אדר תשע"ג}}</ref>.
* הרב [[יוסף צבי ברייער|'''יוסף צבי ברייער''']], [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] בעלז ב[[בית חלקיה]]. מלחין בעיקר יצירות מורכבות וארוכות, בין שיריו שהתפרסמו: ("יה אכסוף", ברכת המזון ל[[תינוקות של בית רבן|תשב"ר]], ועוד)<ref name=":0">[http://www.kolhazman.co.il/63790 "נועם הנשמות"] - כתבה עליו באתר [[קו עיתונות]], שבתאי פוגל, י"ז תשרי ה'תשע"ו</ref>
 
* הרב [[יוסף צבי ברייער|'''יוסף צבי ברייער''']], [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] בעלז ב[[בית חלקיה]]. מלחין בעיקר יצירות מורכבות וארוכות, בין שיריו שהתפרסמו: "יה אכסוף", ברכת המזון ל[[תינוקות של בית רבן|תשב"ר]]<ref name=":0">[http://www.kolhazman.co.il/63790 "נועם הנשמות"] - כתבה עליו באתר [[קו עיתונות]], שבתאי פוגל, י"ז תשרי ה'תשע"ו</ref>
 
* הרב [[ירמיה דמן|'''ירמיה דמן''']], [[משגיח]] בישיבת בעלז ב[[קריית יערים|טלזסטון]] ("סימן טוב ומזל טוב")
* הרב [[שלמה קאליש (מלחין)|'''שלמה קאליש''']], [[משגיח]] בישיבת [[חסידות נדבורנה|נדבורנה]] ("תהא השעה הזאת"{{הערה|1=[http://old.piyut.org.il/tradition/2198.html?currPerformance=2867 באתר הזמנה לפיוט]. הולחן לחתונת [[אהרן מרדכי רוקח]].}}, "פתח שערי שמים")
שורה 46 ⟵ 36:
 
== אלבומים ==
בשנת [[תשל"ח]] יצא האלבום הראשון של החסידות, ב[[קלטת שמע]] תחת הכותרת "ניגוני חסידי בעלזא". מאז יצאו כ-60 אלבומים. מרבית אלבומי החסידות [[מפיק מוזיקלי|הופקו]] על ידי [[יוסף משה כהנא]]., רובורבים אלבומימהם החסידות[[עיבוד מוזיקלי|עובדו]] על ידי [[מונה רוזנבלום]]. רבים מהאלבומים מופקים לרגל שמחות ואירועים בחצר החסידות.
 
רשימת האלבומים שיצאו על ידי החצר במשך השנים, רובם תחת הכותרת "ניגוני חסידי בעלזא":