ניגוני בעלז – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 6:
=== לפני השואה ===
בהקפה השביעית ב[[שמחת תורה]] היה מושר בחסידות ניגון חסידי עתיק שמקורו בחצרות בית [[חסידות צ'רנוביל|צ'רנוביל,]] שהותאם אחר כך למילים [[הבה נגילה]] על ידי המלחין ה[[ציונות|ציוני]] [[אברהם צבי אידלסון]]. לאחר תחילת השימוש החילוני בשיר, הורה האדמו"ר השלישי ב[[שושלת]], רבי [[ישכר דב רוקח (הזקן)|ישכר דב רוקח,]] להפסיק לשיר את הניגון{{הערה|[http://onegshabbat.blogspot.co.il/2013/10/blog-post_24.html עונג שבת].}}. במוצאי [[שמחת תורה]] [[ה'תשע"ד|תשע"ד]] אמר האדמו"ר הנוכחי, [[ישכר דב רוקח|רבי ישכר דוב רוקח]], לחסידיו כי ניתן לחזור לשיר ניגון זה "משום שהציונים כבר שכחו מזמן מניגון זה, וכבר מצאו להם ניגונים אחרים" כלשונו{{הערה|1=ראו כאן https://www.youtube.com/watch?v=_nyI26sI1Gk}}.
=== לאחר השואה ===
לאחר הכתרתו של רבי [[ישכר דב רוקח]] לאדמו"ר, בשנת [[ה'תשכ"ו|תשכ"ו]], החל לעודד שירה בטישים ובהתאספויות חסידים. בשנת [[תשל"ב]] הקים רבי ישכר דוב את מקהלת חסידי
מדי שנה מולחנים עשרות ניגונים לימים נוראים ולכבוד שמחות בחצר החסידות, ניגונים הכוללים בדרך כלל גם מילים. בשנים האחרונות מעודד האדמו"ר הלחנת ניגונים חדשים רבים, לפעמים אף מצביע האדמו"ר על פסוקים מסוימים או קטעי תפילות ומבקש להלחין עליהם שיר. ▼
▲בשנת [[תשל"ב]] הקים רבי ישכר דוב את מקהלת חסידי בעלזא, בתחילת דרכה שרה המקהלה ניגונים של חסידויות אחרות, כמו [[חסידות מודז'יץ]], [[חסידות ויז'ניץ]] ו[[חסידות רופשיץ]], במקביל החל רבי ישכר דב לעודד חסידים בעלי חוש מוזיקלי להלחין ניגונים חדשים, ביניהם הרב יוסף צבי ברייער, הרב [[ירמיה דמן]], הרב שלמה קאליש ועוד.
בשנת [[תשל"ח]] יצא האלבום הראשון של החסידות, תחת הכותרת "ניגוני חסידי בעלזא". מאז יצאו כ-60 אלבומים.מרבית אלבומי החסידות [[מפיק מוזיקלי|הופקו]] על ידי [[יוסף משה כהנא]]. רוב אלבומי החסידות עובדו על ידי [[מונה רוזנבלום]].▼
▲סגנון הניגונים רחב ומאגר הניגונים כולל ניגוני שמחה, ניגוני [[מרש]] וניגונים רגועים ושקטים. ניגונים רבים, בעיקר ניגוני השמחה, התפרסמו מחוץ לחסידות ומושרים באופן קבוע בחסידויות אחרות ובחתונות חרדיות.
▲מקהלת בעלזא מנוצחת על ידי אלטר מאיר קאליש (אחיו של הזמר [[דודי קאליש]] והמלחין [[שלמה קאליש (מלחין)|שלמה קאליש]]).
▲בשנים האחרונות מעודד האדמו"ר הלחנת ניגונים חדשים רבים, לפעמים אף מצביע האדמו"ר על פסוקים מסוימים או קטעי תפילות ומבקש להלחין עליהם שיר.
== מלחינים ==
מלחיני החצר העיקריים הם:
* האדמו"ר, רבי [[ישכר דב רוקח|'''ישכר דוב רוקח''']]. אחדים מלחניו התפרסמו כלהיטים בעולם החרדי והדתי
* הרב [[יוסף צבי ברייער|'''יוסף צבי ברייער''']], [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] בעלז ב[[בית חלקיה]]. מלחין בעיקר יצירות מורכבות וארוכות
▲* הרב [[יוסף צבי ברייער|'''יוסף צבי ברייער''']], [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] בעלז ב[[בית חלקיה]]. מלחין בעיקר יצירות מורכבות וארוכות, בין שיריו שהתפרסמו: "יה אכסוף", ברכת המזון ל[[תינוקות של בית רבן|תשב"ר]]<ref name=":0">[http://www.kolhazman.co.il/63790 "נועם הנשמות"] - כתבה עליו באתר [[קו עיתונות]], שבתאי פוגל, י"ז תשרי ה'תשע"ו</ref>
* הרב [[ירמיה דמן|'''ירמיה דמן''']], [[משגיח]] בישיבת בעלז ב[[קריית יערים|טלזסטון]] ("סימן טוב ומזל טוב")
* הרב [[שלמה קאליש (מלחין)|'''שלמה קאליש''']], [[משגיח]] בישיבת [[חסידות נדבורנה|נדבורנה]] ("תהא השעה הזאת"{{הערה|1=[http://old.piyut.org.il/tradition/2198.html?currPerformance=2867 באתר הזמנה לפיוט]. הולחן לחתונת [[אהרן מרדכי רוקח]].}}, "פתח שערי שמים")
שורה 46 ⟵ 36:
== אלבומים ==
▲בשנת [[תשל"ח]] יצא האלבום הראשון של החסידות, ב[[קלטת שמע]] תחת הכותרת "ניגוני חסידי בעלזא". מאז יצאו כ-60 אלבומים. מרבית אלבומי החסידות [[מפיק מוזיקלי|הופקו]] על ידי [[יוסף משה כהנא]]
רשימת האלבומים שיצאו על ידי החצר במשך השנים, רובם תחת הכותרת "ניגוני חסידי בעלזא":
|