אביתר בנאי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-\{\{עכבר העיר\|([^|]+?)\| +{{הארץ|\1, עכבר העיר אונליין|) |
|||
שורה 35:
לאחר שירותו הצבאי, עבר בנאי ל[[רמת הגולן]] והתגורר זמן מה ב[[קיבוץ]], שם כתב [[מחזה]] ופנה לשחקן [[רמי הויברגר]] על מנת שיביים אותו. לצורך העבודה על המחזה, עבר בנאי בשנת [[1995]] להתגורר ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]]. אלא שהויברגר ויתר על המחזה, ובנאי נשאר לגור בתל אביב בדירה שכורה.
על הפסנתר בדירה זו כתב והלחין את שירי אלבומו הראשון. כמו כן כתב באותה תקופה מוזיקה להצגה "לוקח את הזמן", שהועלתה ב[[תיאטרון הפרינג']] בתל אביב. בנאי החל להופיע עם שירי האלבום הראשון במקומות קטנים ואינטימיים כ[[תיאטרון בית ליסין]] ו[[צוותא 2]], ולאחר מכן קיבל הצעה מהמפיק [[חיים שמש]] להקליט [[אלבום בכורה]] שיהיה מבוסס על המופע. הוא החל להקליט את שיריו עם חבר ילדות שלו, [[צח דרורי]], ולאחר מכן הצטרפו להפקה [[אסף אמדורסקי]] ו[[קורין אלאל]], שהפיקו כל אחד שלושה שירים. באלבום השתתפו גם הגיטריסט [[פיטר רוט]], בת זוגו של בנאי דאז, השחקנית [[אפרת בן צור]], ששרה עמו דואט בשיר "שמתי לי פודרה", ואמו של בנאי, שמחה, שהשתלבה בשיר "שן לידי" בשירת קטע מתוך השיר "שכב בני" של [[עמנואל הרוסי]], בלחנו של
האלבום "[[אביתר בנאי (אלבום)|אביתר בנאי]]" יצא בשנת [[1997]], והפתיע רבים כשהפך להצלחה מסחרית ומכר כ-50,000 עותקים. בין השירים הבולטים באלבום היו "מתי נתנשק", "כלום לא עצוב", "יש לי סיכוי" ו"תתחנני אלי". אחרי יציאת האלבום המשיך בנאי להופיע, ובחלק מהמופעים אף שילב נגנית [[צ'לו]]. כמו כן השתתף במופע ובאלבום "[[חברים שרים קורין]]", בהם ביצע משיריה של קורין אלאל, ובמופע מיוחד משירי [[יוני רכטר]] ב[[פסטיבל ישראל]]. במקביל, הקליט בנאי [[גרסת כיסוי]] לשירו של [[אריאל זילבר]] "ברוש" עבור הפרויקט "[[עבודה עברית (פרויקט מוזיקלי)|עבודה עברית]]", והשתתף במופע משירי [[יונה וולך]] בשיר "גם הים נסוג" שהלחין למילותיה של וולך. את השיר הקליטה מאוחר יותר אפרת בן צור באלבום הבכורה שלה, "צוללת", בהפקתו של בנאי.
| |||