שלמה בר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Shmulicka (שיחה | תרומות)
Shmulicka (שיחה | תרומות)
שורה 31:
 
מאז שנות השמונים הופיעה להקתו בעשרות פסטיבלים ברחבי העולם ואף יצגה את ישראל מטעם [[משרד החוץ]] במופעים רבים. ב[[נובמבר]] [[2014]] הוענק לו תואר [[דוקטור לשם כבוד|דוקטור לפילוסופיה לשם כבוד]] מטעם [[אוניברסיטת בן-גוריון בנגב]]{{הערה|{{nrg|nrg תרבות|שלמה בר זכה לתואר ד"ר לפילוסופיה לאות כבוד|651/723|30 בנובמבר 2014|47|2}}}}. בשנת [[2015]] הוענק לו תואר [[דוקטור לשם כבוד]] מטעם [[מכון ויצמן למדע]].
 
במרץ 2006 הוציא את האלבום ה-11 - "עננים נמוכים" בו לראשונה עשתה הלהקה שימוש במחשב ובתוכנות עריכה מוסיקליות. האלבום הכיל תשעה קטעים, שכולם הולחנו על ידי שלמה בר. כותבי המילים היו: יעל אופנבך, זוגתו של בר, שהיתה חתומה על ארבעה מהקטעים, שאר הקטעים נכתבו על ידי המשוררים והפזמונאים: יונתן רטוש, אברהם חלפי, אסתר ראב, יעקב אורלנד ויענקל'ה רוטליבט. בר וגיטריסט הלהקה אילן בן-עמי עיבדו, ויזהר אשדות היה שותף להוספת אופי אלקטרוני ל-3 מהקטעים.
 
ביוני 2010 הוציא את האלבום ה-12 של להקת "הברירה הטבעית" - "בסוד תפילת ערער". האלבום הכיל כמסורת הלהקה שירי משוררים ופיוטים ששלמה בר הלחין: “שיר לאשת נעורים” של נתן אלתרמן, “ברכה” של לאה גולדברג, “וככה אנשקך” של אהוד בן עזר. עוד כלל האלבום חידושים לקלאסיקות ישראליות, שבר עיבד ביחד על חברי הלהקה: “אמא אדמה”, “יש דברים שרציתי לומר”, “סליחות” ו”הלילה” (מקור: ארז הלוי), בו שותפה הזמרת ליאורה יצחק ששרה טקסט בהינדית.