ישיבת עתניאל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 39:
ב-[[1993]] הוזמן הרב [[רא"ם הכהן]] לכהן כראש ישיבה עם הרב קלמנזון. ב-[[1994]] נרצח הרב עולמי והישיבה ספגה מכה קשה עד כדי סכנת סגירה. עם השנים הישיבה התאוששה והפכה לאחת מישיבות ההסדר הגדולות (נכון ל-2018: כ-350 תלמידים, בהם כ-30 אברכים).
בשנת תש"ס (2000) עברה הישיבה למבנה הקבע שלה, הכולל בית מדרש גדול, כיתות ו[[חדר אוכל]], ומשקיף אל נוף הר חברון. את המבנה תכנן האדריכל [[ישעיהו אילן]]. כ-15 שנים לאחר מכן נחנך מבנה הקבע למגורי התלמידים.
הישיבה מתאפיינת בגישה פתוחה לתרבות הכללית, לשיטות לימוד חדשות המשתלבות עם הלימוד המסורתי ולדעות שונות בתוכה. קיימת בה "ספריית מחקר" שבה ספרי פילוסופיה והגות יהודית וכללית. בין השאר לימדו ומלמדים בה: הרב ד"ר [[יעקב נגן]], הרב [[מנחם פרומן]], הרב [[שמואל אריאל (רב)|שמואל אריאל]], הרב [[חיים כפרי]], הרב [[יהושע אנגלמן]], [[הרב שג"ר]], הרב [[אמנון בזק]], הרב [[יואל בן נון]], הרב פדיה נגר, פרופסור [[אלחנן מאיר]], פרופסור [[אוריאל סימון]], הרב [[מאיר ליכטנשטיין]], הרב נריה מנצור, חבר הכנסת [[יהודה גליק]], המשורר [[יונדב קפלון]] והמוזיקאי [[גבריאל חסון]].
| |||