העסק הביש – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור להתפטרות |
|||
שורה 36:
{{ציטוט| תוכן=לבון הוכיח כי גם באופיו גם בשכלו יש יסודות שטניים, הוא זמם מעשי זוועה שנמנעו הודות להתקוממותם של רמטכ"לים ... לבון אחראי לזוועה של קהיר גם אם גירסתו העובדתית נכונה ב־100 אחוז. הוא שייצר וטיפח בצבא את הרקע שאיפשר את מעשי הטירוף — שהכשיר גם את הפקודות הבלתי־מוסמכות שניתנו בכיוון זה. לבון אחראי ליצירת משטר של דיווח כוזב, פריקת עול הסמכות המדינית של הממשלה, השמצתה ברחבי הקצונה. ... אף על פי כן אני מוכן לכבוש בלבי את כל אלה כחשבונות עבר אשר לא זו השעה לסילוקם. הדבר שלא אוכל בשום פנים לתרצו בפני הקדוש־ברוך־הוא הוא השארת לבון על כנו מכאן ואילך|מקור=יומני משה שרת, [[25 בינואר]], [[1955]]}}
סיבה נוספת לדרישה שלבון יישאר בתפקידו היא שלא נמצא אדם מתאים להחליפו בתפקיד — שרת שכבר כיהן כשר החוץ בנוסף לתפקידו כראש הממשלה לא חשב שיוכל להקדיש זמן מספיק לתפקיד, כך גם אשכול שכיהן כשר האוצר. התפקיד הוצע לסגן שר הביטחון לשעבר [[שאול אביגור]], גיסו של משה שרת ולרמטכ"ל לשעבר, [[יעקב דורי]], שניהם סירבו. במהלך התקופה הוצע התפקיד על ידי מתווכים כ[[יצחק נבון]] ו[[נחמיה ארגוב]] לראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר, [[דוד בן-גוריון]] במקום מושבו ב[[שדה בוקר]], וב־[[17 בפברואר]] הוא ניאות להסכים. באותו יום מסר פנחס לבון את
=== האדם השלישי ===
| |||