ישיבת שפת אמת – הבדלי גרסאות

הישיבה נוסדה בשנת [[תרפ"ה]] ([[1925]]) על ידי הרב [[מנחם מנדל כשר]] ונקראת על שמו של ה[[אדמו"ר]] [[יהודה אריה ליב אלתר]] שחיבר את [[סדרת ספרים|סדרת ספרי]] ההלכה והחסידות "שפת אמת". בשנתיים הראשונות כיהן הרב כשר כראש הישיבה, ולאחר מכן כיהן הרב [[יעקב חנוך סנקביץ']]. רבי [[נחמיה אלתר]], אחיו של האדמו"ר מגור אז, רבי [[אברהם מרדכי אלתר|אברהם מרדכי]] כיהן למשך תקופה כראש הישיבה. לאחר פטירת רבי יעקב חנוך, מינה האדמו"ר [[ישראל אלתר]] לראשות הישיבה את אחיו הצעיר רבי [[פינחס מנחם אלתר]] (לימים האדמו"ר מגור) ובמקביל כיהן גם הרב [[יצחק פלקסר]]. משגיח הישיבה היה הרב יעקב נייהוז. משרת ראש הישיבה נחשבה לאחד התפקידים הבכירים בחסידות גור.

 

 

בתחילת שנותיה של הישיבה הוקמו בישיבה שתי "חברה'ס", חבורות של בחורים שנועדו ל[[עבודת ה']] משותפת: אחת בראשות הרב זליג שטיצברג, אשר נחשבה לחריפה ולמדנית יותר וכונתה על שם מקימה "זעליגיסטן", ושנייה, אשר נחשבה לחסידית ושמחה יותר, בראשות הרב [[ישראל דוד רוסט]] מחיפה, וכונתה על שם שניים ממקימיה "ברוינריסטן". חברי החברה'ס המשיכו לשמור על קשר גם לאחר נישואיהם, והקימו [[שטיבל]]אך עצמאיים. בחסידות הייתה מעין חלוקה פנימית בין שתי החברה'ס, עד שעם פתיחת ישיבות נוספות בחסידות היטשטשה חלוקה זו.