פרשת דניאל פינטו – הבדלי גרסאות

ראשית הפרשה באירוע שהתרחש ב[[מבצע ליטני]] ב[[לבנון]]. במהלך המבצע השתלט [[גדוד 202|גדוד הצנחנים 202]] על הכפר עין-בעל. [[מפקד מחלקה]] בגדוד, דניאל פינטו, ושניים מחייליו חקרו במכות וחנקו למוות ארבעה כפריים לבנוניים שאותם זיהו כמחבלים והשליכו את גופותיהם ל[[באר מים]]. לאחר המבצע סיפר פינטו ל[[מ"פ|מפקד פלוגתו]], [[יואב הירש]], אודות האירוע. לאחר מספר ימים, כשנודע לו כי אחד משותפיו של פינטו אמור לקבל אות הצטיינות, דיווח הירש על האירוע למפקדיו בחטיבה{{הערה|[[נחום ברנע]], "'''מסעותי עם פנקס'''", [[ידיעות ספרים]], [[2008]], עמודים 142–143.}}. במקביל, במהלך סריקות שביצע [[גדוד 51]] בכפר עין-בעל, גילו לוחמי הגדוד בבור המים שבלב הכפר, שתי גופות כפותות באזיקים. [[מג"ד|מפקד הגדוד]], [[ציון זיו (זלוף)|ציון זיו]], שלח מכתב אודות הממצאים למפקדת חטיבת הצנחנים משום שידע כי גדוד 202 שהה בכפר בטרם פעלו בו חייליו{{הערה|[[אביחי בקר]], ‬[http://www.fresh.co.il/vBulletin/showpost.php?p=4588252&postcount=16 מקולל], [[הארץ]], 03.12.1999, כפי שהועלה באתר [[פרש (אתר אינטרנט)|פרש]].}}.

השילוב של עדותו של הירש ואיתור שתי הגופות, הביא לפתיחת חקירה נגד פינטו. בחקירתו טען פינטו שהגופות שנמצאו אינן קשורות למקרה המדובר ואילו הוא נתקל במחבלים, וכי הרג אותם ביריות, לאחר שהתנפלו עליו בסכינים. בנוסף, התנקם בהירש כשדיווח עליו שהוא לקח [[AK-47|קלצ'ניקוב]] שללכשלל. בעקבות הודאתו, נדון הירש לשנת מאסר והורדהולהורדה לדרגת [[טוראי]], אך אלוף הפיקוד ביטל את גזר הדין{{הערה|שם=ברנע1|{{דבר|נחום ברנע|פרשת פינטו: רק האמת|1979/09/21|04100}}.}}{{הערה|שם=פצר1}}.