תרגומי התנ"ך – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 87:
עקילס והמגילות מ[[קומראן]] לא תרגמו את [[השם המפורש|שם ה']], אלא כתבוהו בעברית משום [[קדושה (יהדות)|קדושתו]]. התרגום הקרוי קייגה-תיאודוטיון, שמחברו אנונימי וחי כנראה בסביבות [[50|50 לספירה]], נקרא כך משום שכל מילת 'גם' מתורגמת על ידו כ"καιγε", כלומר–- 'לפחות', על פי הכלל הפרשני (שרבי עקיבא השתמש בו בתדירות גבוהה) שכל מילת 'גם' בתורה באה לרבות. תיאודוטיון, שחי בסוף [[המאה ה-2]] לספירה, התבסס על התרגום הקרוי קייגה-תיאודוטיון, והעתיק ממנו הרבה מילים שלא ידע לתרגמן בצורת [[תעתיק]] יווני ללא תרגום.
 
עקילס הכין את העיבוד שלו לתרגום השבעים בסביבות שנת [[125]] לספירה, והחוקרים מזהים אותו עם אונקלוס הנזכר ב[[מסכת מגילה]]{{הערה|שם=מגילה}}. ואולם התרגום היווני של עקילס מדויק יותר מהתרגום הארמי של אונקלוס. עקילס היה ככל הנראה תלמידו של [[רבי עקיבא]], ועל פי תורת רבו שדרש כל אות וכל [[תג (גופן)|תג]] בתורה, דאג עקילס לתרגם במדויק כל מילה וכל מרכיב במילה. ראוי לציון מיוחד תרגומו למילה '[[משיח]]', שבשונה מהתרגומים האחרים שתירגמו '[[ישו|כריסטוס]]', הוא בחר תרגום אחר כדי להימנע מההקשר הנוצרי.
 
סומכוס חי בסוף המאה ה-2; לא ברורה השתייכותו הדתית וקיימות מספר השערות בדבר, לפי [[יום-טוב ליפמן צונץ]] הוא היה [[כותי]] ש[[גיור|התגייר]] ולאחר מכן התנצר, אך כפר גם ברבים מעיקרי האמונה הנוצרית{{הערה|עזריה מן האדומים, '''מאור עיניים''', מהדורת צונץ, חלק 'אמרי בינה' פרק ח. הערת צונץ בעמ' 120.}}; עיבודו פחות מדויק מזה של עקילס. [[אוריגנס]], מ[[אבות הכנסייה]], שחי באמצע [[המאה ה-3]], חיבר את ה[[הקספלה|הֶכְּספלה]] – חיבור בעל שישה טורים מקבילים, ובהם נוסח המקרא בעברית, התעתיק היווני שלו וארבעה תרגומים יווניים, מתוכם אחד שמקורו לא ברור, לצד עקילס, סומכוס וקייגה-תיאודוטיון. עיבוד נוסף הוא זה של הֶסכיוס, שמוצאו ממצרים בשנת [[300]] לספירה. מעבד אחר הוא לוקיאנוס מאנטיוכיה (מת בשנת [[312]]) המסתמך בדרך כלל על העיבוד של אוריגנס.