הבדלים בין גרסאות בדף "בית אסטה"

נוספו 8 בתים ,  לפני 3 שנים
מ
אין תקציר עריכה
מ (בוט החלפות: גנאלוג)
מ
** אוסטריה-אסטה
}}
'''בית אֶסְטֶה''' (ב[[איטלקית]]: '''Casa d'Èste''') היא [[שושלת]] [[אצולה]] אירופאית. הענף הבכיר של השושלת הוא [[בית ולף]], ממנו צמחו [[דוכסי]] [[דוכסות בראונשווייג-לינבורג]], מהם צמח [[בית הנובר]], [[בית המלוכה הבריטי]]. הענף הצעיר של השושלת כלל את שליטי הדוכסיויות ה[[איטליה|איטלקיות]] [[פרארה]] ([[1240]]–[[1597]]), ו[[דוכסות מודנה ורג'ו|מודנה ורג'ו]] ([[1288]]–[[1796]]). שושלת דוכסים זו, בעיקר בפרארה, הייתה [[פטרון (אומנות)|פטרונית]] אמנות ומדעים חשובה בשיא תקופת [[הרנסאנס האיטלקי]]. נישואי [[מריה ביאטריצ'ה ד'אסטה, דוכסית מאסה|מריה ביאטריצ'ה ד'אסטה]], בתו היחידה של הנצר האחרון של המשפחה, ל[[הארכידוכס פרדיננד, דוכס ברייזגאו|ארכידוכס פרדיננד]] מ[[בית הבסבורג]] ב-[[1771]] הובילו ליצירת בית אוסטריה-אסטה.
 
== מקור המשפחה ==
== הענף הצעיר - בית אסטה האיטלקי ==
[[קובץ:Da_Vinci_Isabella_d'Este.jpg|250px|ממוזער|שמאל|דיוקן של [[איזבלה ד'אסטה]] על ידי [[לאונרדו דה וינצ'י]] (1499-1500)]]
[[אצו השישי, מרקיז אסטה]], נכדו של פולקו (בנו הצעיר של ראש השושלת, אלברטו אצו), הנהיג את מפלגת הגואלפים בצפון איטליה בראשית [[המאה ה-13]]. הוא היה [[פודסטה]] של [[פרארה]], [[פאדואה]], [[ורונה]] ו[[מנטובה]] ופיקד על ה[[קונדוטיירי]] שלהן (ה[[מיליציה|מיליציות]] של ערי המדינה האיטלקיות). בתמורה הכתיר אותו האפיפיור [[אינוקנטיוס השלישי]] כ[[מרקיז]] [[אנקונה]]. נכדתו הייתה [[ביאטריצ'ה ד'אסטה, מלכת הונגריה]]. בהמשך העניקה מדינת האפיפיור לבני המשפחה גם את הערים פרארה ([[1240]]), [[מודנה]] ו[[רג'ו אמיליה|רג'ו]] ([[1288]]). ב-[[1452]] הועלו צאצאיו לאונלו ד'אסטה ובורסו ד'אסטה לדוכסי מודנה ורג'ו (בהתאמה) על ידי [[פרידריך השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]]. ב-[[1471]] העניק האפיפיור [[פאולוס השני]] לבורסו ד'אסטה את התואר דוכס פרארה. בנו, [[ארקולה ד'אסטה, דוכס פרארה]], היה אחד מ[[פטרון (אומנות)|פטרוני המוזיקה]] החשובים של תקופת ה[[רנסאנס]]. בפרט הביא לחצרו את ה[[מלחין|מלחינים]] ה[[פלנדריה|פלמים]] [[ז'וסקן דה פרה]], [[יוהנס מרטיני]] ו[[יאקוב אוברכט]] ואת המלחין הצרפתי [[אנטואן ברימל]]. בתו, ביאטריצ'ה (ביאטריס) נישאה ל[[לודוביקו ספורצה]], [[דוכס מילאנו]] (ופטרונו, באותה עת, של [[לאונרדו דה וינצ'י]]). בתו השנייה, [[איזבלה ד'אסטה]], נישאה ל[[פרנצ'סקו השני גונזגה, מרקיז מנטובה]] והייתה לדמות תרבותית ופוליטית מרכזית.
 
בנו של ארקולה היה [[אלפונזו הראשון ד'אסטה, דוכס פרארה]], בעלה השלישי של [[לוקרציה בורג'ה]]. אלפונזו המשיך במסורת אביו, היה פטרון אמנויות וניהל חצר תרבותית האמנים הבולטים בחצרו היו המשורר [[לודוביקו אריוסטו]] והמלחין [[קרלו ג'זואלדו]]. אלפונזו אף הזמין מ[[טיציאן]] סדרת ציורים לעיטור ארמונו, בהם הציור [[בכחוס ואריאדנה]]. בנם הבכור, [[ארקולה השני ד'אסטה, דוכס פרארה|ארקולה השני]], נשא לאשה את רנה, בתו של [[לואי השנים עשר, מלך צרפת]]. ארקולה השני פיתח את [[אוניברסיטת פרארה]] והנחיל בה אווירה פתוחה וחופשית שסייעה למשיכת מלומדים ולמחקר. בנם, אלפונזו השני, נשא לאשה את לוקרציה, בתו של [[קוזימו הראשון דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה]]. לאחר מותה נישא לברברה, אחותו של [[מקסימיליאן השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]]. הוא הביא את גדולתה של פרארה לשיא והיה פטרונם של אמנים, אנשי מדע ומשוררים, בהם [[טורקוואטו טאסו]]. אולם אלפונזו השני לא העמיד צאצאים ולפיכך הקו הישיר של שושלת אסטה הסתיים בו. בנם השני של לוקרציה בורג'ה ואלפונזו הראשון, [[איפוליטו השני ד'אסטה]], היה ל[[קרדינל]] והקים את [[וילה ד'אסטה]] המפוארת ב[[טיבולי (איטליה)|טיבולי]] שליד רומא. בתם אנה נישאה ל[[פרנסואה, דוכס גיז]].
 
[[רודולף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]], הכריז כי אחיינו, צ'זרה ד'אסטה, הוא היורש של דוכסות פרארה וממשיך השושלת. אולם קביעה זו נתקלה בהתנגדות האפיפיור [[קלמנס השמיני]], שראה בצ'זרה [[ממזר]] ותבע שהעיר תושב למדינת האפיפיור באין לשושלת אסטה ממשיך לגיטימי. ב-[[1598]] סופחה העיר למדינת האפיפיור. צ'זרה וצאצאיו נשאו מעתה בתואר דוכסי מודנה ורג'ו. בשנת [[1763]] נחתם הסכם בין [[ארקולה השלישי ד'אסטה, דוכס מודנה]] ל[[מריה תרזה]], ובו נקבע שבנה [[הארכידוכס פרדיננד, דוכס ברייזגאו|פרדיננד]] יתחתן עם [[מריה ביאטריצ'ה ד'אסטה, דוכסית מאסה|מריה ביאטריצ'ה ד'אסטה]], בתו היחידה של ארקולה, וכך הפך פרדיננד ליורש בית אסטה ולמייסדו של בית אוסטריה-אסטה.
 
בעת [[המלחמות הנפוליאוניות]] בוטלו הדוכסויות של מודנה ורג'ו והפכו ל[[הרפובליקה הציסאלפינית|רפובליקה הציסאלפינית]] ([[1796]]-[[1802]]) שמוזגה לאחר מכן ל[[הרפובליקה האיטלקית|רפובליקה האיטלקית]] (1802-[[1805]]). עם זאת, [[הסכם קמפו פורמיו]] העניק לשושלת אסטה את נסיכות [[ברייזגאו]], אזור בדרום מערב [[גרמניה]] שהשתייך ל[[בית הבסבורג]]. בתמורה להכרה אוסטרית בקיומה של הרפובליקה הציסאלפינית.
 
==בית אוסטריה-אסטה ==
ב-[[1814]], עם סיום המלחמות הנפוליאוניות באיטליה אוסטריה, הוחזרה שושלת אסטה למודנה עם הכתרת בנו של פרדיננד, [[פרנץ הרביעי, דוכס מודנה|פרנץ]], לדוכס מודנה. השושלת שלטה בדוכסות בשם Asburgo-Este (הבסבורג-אסטה) או אוסטריה-אסטה. במהלך [[איחוד איטליה]] ב-[[1859]] הודח הדוכס האחרון משושלת זו, [[פרנץ החמישי, דוכס מודנה]]. אחייניתו, שירשה את ראשות השושלת, הייתה [[מריה תרזה מאוסטריה-אסטה (1849–1919)|מריה תרזה מאוסטריה-אסטה]], אשתו של [[לודוויג השלישי, מלך בוואריה]]. יורש התואר האחרון בקו זה של השושלת הוא [[פרנץ, דוכס בוואריה]].
 
עם זאת, נכסי השושלת עברו עם מותו של פרנץ החמישי לראש בית הבסבורג, [[פרנץ פרדיננד, ארכידוכס אוסטריה]], ש[[רצח פרנץ פרדיננד|ההתנקשות בחייו בסרייבו]] פתחה את מלחמת העולם הראשונה. במותו הוריש את תאריו ליורשו [[קרל הראשון, קיסר אוסטריה]]. ב-[[1917]], העניק קרל את התואר "ארכידוכס אוסטריה-אסטה" לבנו [[רוברט, ארכידוכס אוסטריה-אסטה|רוברט]], ובכך מינה אותו למייצג התביעות האוסטרו-הונגריות על [[דוכסות מודנה]]. יורש התואר האחרון בקו זה של השושלת הוא [[הנסיך לורנץ מבלגיה, ארכידוכס אוסטריה-אסטה]].
 
== קישורים חיצוניים ==