בואש (אמצעי לפיזור הפגנות) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תמונה
שורה 6:
Skunk}}}}. פיתוח הנשק הוחל בשנת [[2005]] על ידי מחלקה לפיתוח אמצעים טכנולוגיים של המשטרה, בראש הפרויקט עמד סנ"צ דוד בן הרוש (בן הראש) המוביל את פיתוח אמצעי אל-הרג ונחשב מומחה בתחומו. הבואש נכנס לשימוש לראשונה בשנת [[2008]] במהלך הפגנות של פעילי שמאל ו[[פלסטינים]] כנגד [[גדר ההפרדה]]. בשנת [[2009]] נכנס הבואש לשימוש גם בכוחות [[צה"ל]] הפועלים בשטחי [[יהודה ושומרון]]{{הערה|1=[http://archive.is/20120927032746/http://webcache.googleusercontent.com/search?q=cache:T7gOd3e6W4gJ:dover.idf.il/NR/exeres/3591EED5-6664-4849-86BF-5310C60BB4F2.htm הבואש מתגייס לצה"ל], אתר דובר צה"ל, 9 באוגוסט 2009}}{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = בצלם|כתובת = http://www.btselem.org/download/201212_crowd_control_heb.pdf|כותרת = אמצעים לפיזור הפגנות בשטחים|עמודים = 27-28|תאריך = 2012}}}}..
 
החומר מיוצר ומשווק על ידי חברת Odortec ממושב [[אביעזר]]. על פי פרסומי החברה, החומר בטוח, [[ידידותי לסביבה]] ונמצא בשימוש על ידי רשויות אכיפת חוק, ארגוני סביבה וחקלאים בישראל, אירופה ודרום אמריקה{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = Odortec|כתובת = http://www.skunk-skunk.com/121755/About-Us|כותרת = Skunk}}}}. עם זאת [[גיליון בטיחות חומרים|גיליון הבטיחות]] של החומר מציין תופעות לוואי ככאב בטן בעקבות בליעה, וגרויגרוי בעור ואדמומיות וכאב בעיניים{{הערה|שם=:0}} לאחר חשיפה.
 
הבואש מוגדר כאמצעי לפיזור הפגנות אך תועדו מקרים בהם נעשה שימוש בבואש כלפי בתים, בתי ספר ועסקים פלסטיניים בלתי מעורבים לכאורה{{הערה|{{ynet|אליאור לוי|תותח הסירחון נגד המפגינים מכוון גם לבתים. צפו|4352465|5 במרץ 2013}}}}{{הערה|דייוויד שיפלר, [https://books.google.co.il/books?id=av5eBwAAQBAJ&pg=PT37&lpg=PT37&dq=SKUNK+SCHOOL+EAST+JERUSALEM&source=bl&ots=WxBw8DhU0z&sig=3SziYd1H-S30OfI9AQDkJ4AnMeY&hl=iw&sa=X&ved=0ahUKEwj48qK-5eDXAhXIOhoKHbhTCeU4ChDoAQhCMAQ#v=onepage&q=SKUNK%20SCHOOL%20EAST%20JERUSALEM&f=false Arab and Jew: Wounded Spirits in a Promised Land], מהדורה מעודכנת, 2015}}.
שורה 12:
לאחר כמה ימי הפגנה של ה[[המחלוקת בציבור הליטאי|פלג הירושלמי]] נגד מעצר עריקים מהציבור החרדי, שהתקיימו ליד [[גשר המיתרים]] בירושלים ב[[אוקטובר]] [[2017]], וגרמו הפרעות קשות לנתיבי התנועה המרכזיים באזור, עשתה [[משטרת ישראל]] שימוש בבואש{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://actualic.co.il/%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%9D-
 
%D7%9E%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%A8%D7%99%D7%97-%D7%94%D7%91%D7%95%D7%90%D7%A9-%D7%91%D7%9C%D7%AA%D7%99-%D7%A0%D7%A1%D7%91%D7%9C/|הכותב=דב אייכלר|כותרת=התושבים מתלוננים: ריח ה"בואש" – בלתי נסבל|אתר=|תאריך=24.10.2017}}}}. עד אז נעשה שימוש בחומר רק בהפגנות של [[פלסטינים]], ופעיליפעילי זכויות אדם מהשמאל וב[[מאחז]]ים.{{מקור}} מאז נעשה בו שימוש פעמים נוספות בהפגנות נגד מעצר עריקים מהציבור החרדי, בירושלים ובבני ברק.
 
במאי [[2018]] החל צה"ל להשתמש בחומר גם באמצעות [[רחפן|רחפנים]] במהלך [[העימותים בגבול ישראל-רצועת עזה (2018)|המהומות האלימות בגבול רצועת עזה]].
 
במספר הפגנות של [[הפלג הירושלמי]] ב[[בני ברק]] שהתקיימו ב[[אוגוסט]] [[2018]], ציידה [[משטרת ישראל]] מספר שוטרים במיכלית התזה אישית של בואש להתזה ישירה על פני מפגינים. המיכלית מותקנת על גבו של איש [[משמר הגבול]] ומתיזה את החומר ישירות על המפגין{{הערה|{{כיכר השבת|קובי רוזן|בהפגנת 'הפלג': בואש אישי לכל מפגין. צפו|286796|7 באוגוסט 2018}}}}.
[[קובץ:בואש אישי.png|ממוזער|שוטרי [[משמר הגבול]] מתיזים בואש על מפגיני [[הפלג הירושלמי]]. [[בני ברק]] 2018.]]
 
==ראו גם==
*[[מכת"ז]]