במבי שלג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 14:
בתחילת [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] הייתה פעילה ב"[[התנועה לעצירת הנסיגה מסיני|תנועה לעצירת הנסיגה מסיני]]" והייתה בין מקימי היישוב "[[עצמונה (סיני)|עצמונה]]" ב[[חבל ימית]], שם התגוררה כחצי שנה{{הערה|1=[http://www.7th-day.co.il/mehumot/sihot.htm ארבע שיחות, שבר אחד], באתר היום השביעי}}.
 
ב-[[1983]] החלה לכתוב ולערוך בכתב העת "[[נקודה (כתב עת)|נקודה]]". בשנים 1987–1992 שימשה סגנית עורך עיתון "[[אותיות]]" ובשנים 1992–1997 עבדה כעורכת העיתון. פרסמה טור דעה בעיתון "[[חדשות (עיתון)|חדשות]]". בשנת [[1996]] עברה לכתוב טורי דעה ב[[מעריב]] ובהמשך, ב"[[מעריב nrg]]{{כ}}"{{הערה|[http://www.nrg.co.il/gevanew/owa/MORE.OPINIONS?pWriterID=147332 טוריה של במבי שלג], באתר nrg}}. בשנת [[2012]] החלה לכתוב בעיתון "[[ידיעות אחרונות]]".
 
בשנת [[1999]] ייסדה את [[עמותה|עמותת]] "[[ארץ אחרת]]"{{הערה|1=[http://www.organizations.co.il/%D7%90%D7%A8%D7%A5-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%AA-(%D7%A2%22%D7%A8)-580341493 ארץ אחרת], באתר מאגר עמותות רשומות}}, והחלה בעריכה ו[[הוצאה לאור]] של מגזין בשם זה. המגזין שם לו למטרה לנתח תהליכים [[חברתי]]ים, [[תרבותי]]ים ו[[רוחני]]ים ב[[החברה הישראלית|חברה הישראלית]] ובעם היהודי. ההחלטה להקים את המגזין התקבלה בעקבות [[רצח יצחק רבין]] מתוך רצון לייסד במה עיתונאית מעמיקה החוצה עולמות רעיוניים ומגזריים{{הערה|1=דרום תל אביב, [http://acheret.co.il/?cmd=articles.522&act=read&id=2666 התפרצות], באתר "ארץ אחרת", 18 באוגוסט 2011}}.
 
שלג הרבתה להדגיש את הצורך לכונן שיח ישראלי ויהודי מעמיק וביקרה את שטחיות השיח בתקשורת הישראלית{{הערה|1=במבי שלג, [http://acheret.co.il/?cmd=articles.132&act=read&id=403 דין וחשבון: מה מחליש ומה מחזק אותנו], באתר "ארץ אחרת", 28 בספטמבר 2006}}. בנושאי דת היא הביעה [[עמדה (פסיכולוגיה)|עמדות]] מורכבות, בהן שהחלוקה הקיימת ב[[שנות האלפיים]] בין הזרמים השונים ביהדות היא עניין אנכרוניסטי, המבטא את הקבוצות האידאולוגיות בנושא כפי שהתקיימו לפני השואה{{הערה|1=במבי שלג, [http://acheret.co.il/?cmd=articles.172&act=read&id=915 תיקון -מחשבות ליום שאחרי], באתר [[ארץ אחרת]], 30 באפריל 2002}}. לאחר [[פינוי עמונה]] ביקרה את הברוטליות שנקטה המשטרה במהלך הפינוי, אך גם את מגמת ההתבדלות המיסטית של חלק מאנשי הציונות הדתית, בעיקר בזרם ה[[חרדים לאומיים|חרדים הלאומיים]], וטענה שהיא מובילה את בוגרי מערכת החינוך של ציבור זה לייאוש ולדרך ללא מוצא{{הערה|{{nrg|במבי שלג|אל דרך ללא מוצא|046/052|10 בפברואר 2006|1|1}}}}.