עימותי לינקולן-דאגלס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1תומאס\2
מאין תקציר עריכה
שורה 11:
בנוסף, לינקולן האמין שעבדות איננה מוסרית, ושעל ארצות הברית לעלות על "הדרך להעלמותה הסופית" בעתיד הרחוק. דאגלס לעומת זאת האמין ב[[פלורליזם]], וסבר כי אין בעיה שארצות הברית תכלול בתוכה מדינות עבדות ומדינות חופשיות עד אחרית הימים.
 
עימות חשוב במיוחד נערך ב[[פריפורט (אילינוי)|פריפורט]], שם לינקולן דחק את דאגלס עם שאלה על החלטת [[בית המשפט העליון של ארצות הברית]] לגבי [[פסק דין דרד סקוט נגד סנדפורד|דרד סקוט נגד סנדפורד]]. בפסק הדין נקבע שהקונגרס איננו יכול לאסור על עבדות ב[[טריטוריה|טריטוריות]] של ארצות הברית מכיוון שאיסור כזה הינונוגד נגדאת החוקה. פסק הדין היה פופולרי מאוד בדרום ושנוא בצפון. לינקולן שאל את דאגלס האם האיסור על העבדות אפשרי או לא. דאגלס ענה שאומנם איסור פורמלי הוא בלתי חוקתי, אבל שעבדות לא יכולה להתקיים בלי [[חקיקה]] מתאימה, ושתושבי הטריטוריות רשאים שלא לחוקק חקיקה כזו. תשובה זו של דאגלס הייתה מכריעה מכיוון שבכך דאגלס ניכס לעצמו את הפתרון הזה לדילמה של העבדות בטריטוריות, אשר עד אז היה מוסכם על רבים מאנשי הדרום, כגון [[ג'פרסון דייוויס]]. עם פרסום מה שנודע לימים כ"דוקטרינת פריפורט", עברו אנשי הדרום לדרוש חוקי עבדות פדרליים לטריטוריות הפדרליות. הוויכוח על העניין הזה היה מה שהביא ל"פיצוצה" של הוועידה הדמוקרטית ב-[[1860]], ולכך שבבחירות של 1860 התמודדו שני מועמדים נפרדים בצפון ושניים בדרום. לינקולן שאל את השאלה למרות שהוא ידע מה תהיה התשובה, ולמרות שהוא אפשר לדאגלס להרחיק את עצמו מאנשי הדרום, בניגוד לאסטרטגיה הרגילה של לינקולן, שנועדה לטשטש את ההבדלים בין דאגלס לאנשי הדרום.
 
בסדרה של ויכוחים חצו המועמדים את אילינוי לאורכה ולרוחבה בסוף הקיץ של 1858. דגלס ולינקולן גילו דמיון רב בעמדותיהם. שניהם סברו שאין לפגוע במוסד העבדות בדרום, שאבד הכלח על פשרת מיזורי ושיש לאמץ הסדר חדש. שניהם טענו שהאדם השחור נחות מהאדם הלבן ואין להעניק לו שויון זכויות. הוויכוח סב על מילת הגוף הראויה: האם ארצות הברית הן מדינות ריבוניות, או שמא ארצות הברית היא מדינה ריבונית? מי הריבון - הארצות או הברית? המדינות או הרשויות הפדרליות? האם יש לגבש מדיניות פדרלית לגבי הספר, או שכל מדינה חדשה חופשית לפעול כראות עיניה?
שורה 22:
דגלס החזיק בהגדרה מצומצמת של הברית: קונפדרציה רופפת בין מדינות עצמאיות, אשר מוסדותיהן המשותפים - קונגרס, נשיא ובתי משפט פדרליים - נועדו רק לקביעת מדיניות חוץ אחידה. לינקולן, לעומתו, ראה את הרשויות הפדרליות כמייצגות הרבה יותר מקשר טכני של שיתוף פעולה. הוא ראה בהן את חזות האומה.
 
חייו של איש הספר הותוו על ידי התנועה מערבה, ההתפתחות הכלכלית, האינדיווידואליזם והרצון לעוצמה. מאפיינים אלו הינםהיו גם תכונות חלוציות וגם תוואי מצע. כדי לממש מצע מסוג זה, חיוני להפסיק מחלוקות, הן אזוריות והן פדרליות. מצעה של המפלגה הרפובליקנית קרא לסילוק המחלוקות, בעוד שהדמוקרטים ראו בהן כורח הנובע מהדרך שבה פירשו את השלטון הפדרלי, כקונפדרציה של מדינות ריבוניות. בנאום "[[נאום הבית המחולק של לינקולן|הבית המחולק]]" (The House Divided speech){{אנ|Lincoln's House Divided Speech}} {{כ}} (1857) קרא לינקולן להפסקת המחלוקות הלאומיות, גם אם במחיר כואב, אותו חזה, ואותו החל לגבות בשנות נשיאותו.
 
באיזו מידה יש ריבונות לכל מדינה בברית? "אבותינו ידעו כשניסחו את החוקה," הכריז דגלס "שבארץ רחבת ידיים כשלנו, אשר בה מגוון של תעשייה, אקלים ורצונות, מטבע הדברים הוא שהעם ידרוש חוקים ומוסדות שונים במחוזות שונים. הם ידעו שהחוקים שיתאימו לגבעות השחם של ניו המפשייר לא יתאימו למטעי האורז של דרום קרוליינה... ולכן קבעו שכל מדינה תקיים את חקיקתה וריבונותה המלאה".{{הערה|Garfinkle, N. (ed.), Lincoln and the Coming of the Civil war, Lexington, Mass.: D. C. Heath