מוצרי חלב – הבדלי גרסאות

המניע העיקרי לפיתוח מוצרי חלב, שהחל ככל הנראה בתקופת [[המהפכה הנאוליתית]], היה הצורך לשמר את החלב על מנת שיחזיק מעמד למשך זמן ארוך, מאחר שהחלב הגולמי, מתקלקל מהר ללא תנאי [[קירור]] מתאימים. דוגמה קיצונית לתוחלת השימור של מוצרי חלב, היא סוגי [[גבינה צהובה|גבינות צהובות]]קשות, המשתמרות במשך מספר שנים. דוגמה נוספת אך חדישה יותר, היא; [[חלב מעוקר]], המשתמר במשך חודשים אחדים, כל זמן שהכלי בו הוא נשמר לא נפתח. גם ה[[לבנה (גבינה)|לבנה]] ה[[ערבים|ערבית]], שומרת על טריותה גם בחום [[מדבר]]י עז, במשך שבועות אחדים, לאחר שמעבירים אותה תהליך ייבוש מיוחד.

עם התפתחות עיבוד החלב לסוגיו, הפכו מוצרי חלב שונים, למאפייני [[תרבות]] של עמים וארצות. כך למשל באזורים שונים ב[[אירופה]], יש כמעט לכל [[כפר]] סוג ייחודי של גבינה צהובהקשה. יש מאכלי חלב שהפכו למאפיינים לאומיים כמו [[גבינת רקלט]] המותכת על תפוח אדמה שמזוהה עם קנטון [[ואלה]] וכמו ה[[פונדו]] שהוא המאכל הלאומי השווייצרי - עירוב גבינות מותכות. מוצרי חלב שמזוהים עם אזור ה[[בלקן]] הם ה[[קפיר]] ו[[צזיקי]]. אורח החיים הבדואי סייע בפיתוח ה[[לבנה (גבינה)|לבנה]], גבינה נשמרת בחום עז במשך שבועות אחדים, ומשקה החלב "[[סחלב (משקה)|סחלבּ]]". גבינות שונות ייחודיות לאיטליה, כמו [[פרמזן]] ו[[מוצרלה]] וישנם [[המטבח האיטלקי|תבשילים איטלקיים]] מפורסמים, כמו [[לזניה]] ו[[פיצה]] שמכילים דווקא גבינות איטלקיות מסוימות. גבינות צהובות עם [[עובש]] או עם טעם וריח חריף מזוהות עם [[המטבח הצרפתי]].