יצחק ידידיה פרנקל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
RASHKABHAG (שיחה | תרומות) שינויים |
RASHKABHAG (שיחה | תרומות) הוספות |
||
שורה 25:
==קורות חייו==
הרב יצחק ידידיה פרנקל נולד ב[[לינטשיץ]], [[פולין]], לאביו, הרב אהרון פרנקל,
בגיל 9 החל ללמוד בלינטשיץ
הרב חיים פרנקל, נכדו של הרב יצחק ידידיה פרנקל, העיד כי כאשר הגיע הרב [[שלום שכנא צ'רניאק]] לוורשה באדר תר"ץ (1930) ניגשו אליו כמה תלמידי חכמים, וביניהם היה גם הרב פרנקל, לקבל סמיכה לרבנות. ייתכן שהיתה זו הפעם היחידה שנפגשו.{{הערה|עדות הרב חיים פרנקל, רישום: דב טננבוים, 17.1.2017, אוסף טננבוים, תל אביב}} הרב יצחק ידידיה פרנקל העיד שכדי לזכות בסמיכה מהרב צ'רניאק נדרש המועמד להפגין ידע נרחב ומעמיק בבחינה עיונית שנמשכה ימים אחדים.{{הערה|דוד ברוך לאו, ספר הזיכרון למרן הגר"י פרנקל זצ"ל, מכון ירושלים, תשנ"ב, עמ' קל–קלא}}בווארשה פגש הרב פרנקל גם את החפץ חיים שברך אותו בברכת כהנים.
בשנת ה'תרצ"ב ([[1932]]), והוא בן 18, נשא לאשה את הרבנית חנה לאה בתו של הרב חיים אלעזר בראנד מחסידי סקרנביץ' בעיירה קרנוז'ה במזוביה-פולין,
בגיל 18, בעת
בחודש שבט ה'תרצ"ה (ינואר [[1935]]). בהגיעו קיבל "כתב הסמכה" מהרב הראשי הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]] לאחר שנבחן בו זמנית על ידו ועל ידי הרב שמשון אהרן פולונסקי מטפליק במשך כמה שעות, והחל בחיפוש אחר משרה רבנית המתאימה לו.
הרב פרנקל התיישב בשכונת [[פלורנטין]], והחל ללמד ב[[תלמוד תורה]] "סיני". לאחר הגיעו למקום נבחר כרב השכונה, וכיהן בתפקידי רבנות בעיר תל אביב מאותו היום ועד יום פטירתו.במסגרת פעילות בארגון "עזרת תורה" סייע רבות לרבנים ובני תורה בתל אביב וסביבתה,וכמו כן לנזקקים רבים.▼
▲הרב פרנקל התיישב בשכונת [[פלורנטין]], והחל
במסגרת פעילות בארגון "עזרת תורה" סייע רבות לרבנים ובני תורה בתל אביב וסביבתה,וכמו כן לנזקקים רבים.
בשנים תש"ט-תשי"א כיהן כחבר בית הדין הרבני האיזורי בתל אביב-יפו.
שורה 42 ⟵ 46:
באותה תקופה, תקופת [[המנדט הבריטי]], סייע הרב פרנקל רבות ללוחמי המחתרות. בימי המאבק לאחר הטבעת "[[אלטלנה]]" יצא אל ההמונים ליד בית הוועד הפועל של [[ההסתדרות]] וקרא להם להימנע משפיכות דמים ומשנאת חינם.
במסגרת רבנותו בשכונת פלורנטין שימש הרב פרנקל כבורר בסכסוכים שבין תושבי השכונה וביתו היוה מוקד של עזרה סוציאלית לתושבים.
בשנים של מלחמת העולם השניה היה הרב פרנקל נציג ארגון הג'וינט האמריקאי אשר העביר דרכו סיוע לבני הישוב בארץ ישראל.כמו כן ייצג הרב פרנקל את שכונות הדרום-פלורנטין מכבי ושפירא במאבק שניהלו עקב התנכלותה של עיריית יפו הערבית אשר היתה אחראית מונציפלית עליהן עד קום המדינה.במסגרת פעילות זו נפגש הרב פרנקל עם פקידי ממשל של המנדט הבריטי.
לאחר הקמת [[מדינת ישראל]], כאשר נחטף [[פרשת יוסל'ה שוחמכר|יוסל'ה שוחמכר]], ניסו להגיע לפשרה בין הוריו לסב, על פיה נתמנה הרב פרנקל ל[[אפוטרופוס]] של יוסל'ה, וידאג לכך שיקבל חינוך דתי. אולם הסב לא הסכים לפשרה והיא לא יצאה אל הפועל.{{הערה|1=[[איסר הראל]], '''מבצע יוסל'ה''', הוצאת עידנים, 1982, עמ' 56}}▼
▲לאחר הקמת [[מדינת ישראל]], כאשר נחטף [[פרשת יוסל'ה שוחמכר|יוסל'ה שוחמכר]], ניסו להגיע לפשרה בין הוריו לסב, על פיה נתמנה הרב פרנקל ל[[אפוטרופוס]] של יוסל'ה, וידאג לכך שיקבל חינוך דתי. אולם הסב לא הסכים לפשרה והיא לא יצאה אל הפועל.{{הערה|1=[[איסר הראל]], '''מבצע יוסל'ה''', הוצאת עידנים, 1982, עמ' 56}}בהקשר זה נסע הרב פרנקל לארה"ב ונפגש עם האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר,אך בהמשך התנהלות הפרשה הוא פרש מן הטיפול בה כאשר הגיע למסקנה כי לא יוכל לסייע.
הרב פרנקל נשא עמו תמיד את תודעת [[השואה]], ובכל נאום שנשא העלה את עניין השואה ואת השמדתם של יהודי פולין. בשנת 1963 ביקר בפולין כחבר משלחת ישראל לציון עשרים שנה ל[[מרד גטו ורשה]]. אמירת ה"[[קדיש]]", הראשון לאחר החורבן, על יד מצבת הגטו בעת טקס האזכרה, השאירה רושם עז. בביקורו במחנה ההשמדה ב[[טרבלינקה]] גילה כי עצמות היהודים עדיין פזורות בשטח המחנה ההרוס. הוא אסף את העצמות והביאן לקבורה ב[[בית העלמין נחלת יצחק]]. על הקבר הקים את האנדרטה הגדולה עליה חרוטה המילה "טרבלינקה". מדי שנה היו מתאספים לידה שרידי הנספים וקרוביהם, ואת טקס האזכרה היה עורך הרב פרנקל. כמו כן יזם את הקמת האנדרטאות לקדושי "באבי יאר" וקהילות אחרות, בבית קברות נחלת יצחק.
הרב פרנקל פעל רבות גם במסגרת "האגודה להשבת נדחי השואה" בעזרה ליתומי -שואה שנשארו בפולין ולא עלו לישראל.
בשנת ה'תשל"ג ([[1973]]) נבחר לכהן כרבה האשכנזי של תל אביב יפו, וכיהן בתפקיד זה עד יום פטירתו. הרב פרנקל היה מועמד יחיד לתפקיד וקיבל 84 מתוך 95 קולות, מאחר שצעירי [[המפד"ל]] החליטו להימנע בהצבעה.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/j324 "הפרדס", תמוז תשל"ג], עמ' 26}}
שורה 60 ⟵ 68:
לזכרו ועל שמו הוקמה ישיבת "נתיבות יצחק" בתל אביב. נשיא הישיבה הוא חתנו הרב [[ישראל מאיר לאו]] ובראשה עומדים שניים מנכדיו: הרב צבי יהודה לאו והרב משה קירשטיין.
בשנת תשנ"ד הוסב שמו של רחוב "עמק יזרעאל" בשכונת פלורנטין בתל אביב ל"רחוב הרב יצחק ידידיה פרנקל" על פי החלטתה של עירית תל-אביב יפו.
==משפחתו==
לרב פרנקל ולרעייתו חנה לאה (נפטרה: [[ד' בשבט]] [[ה'תשנ"ז]], [[12 בינואר]] [[1997]]), נולדו ארבעה בנים ובת:
* הרב [[איסר פרנקל]] (ה'תרצ"ג - [[1933]] - [[י"ז באב]] ה'תש"ע - [[2010]]) – רב [[שיכון בבלי]] בתל אביב.חתנו של הרב עקיבא גרוס.רבה של שכונת בקעה בירושלים.
* הרב יהודה אריה לייב פרנקל (ה'תרצ"ד – [[1934]] - ד' כסלו ה'תשמ"ה – [[1984]]) – [[דיין (משפט עברי)|דיין]] בבית הדין הרבני ב[[פתח תקווה]]. נפטר יומיים לאחר יום הולדתו החמישים.חתנו של הרב משה לייב ציינוירט מטבריה.
* הרב שמעון מנחם פרנקל (נולד ה'תרצ"ו – [[1936]]) – רב
* יעקב אליהו פרנקל (ה'תרצ"ח – [[1937]] - ה'תשס"ג - [[2003]]).
* חיה איטה (חַיִטָה) לאו (נולדה ה'תרצ"ט – [[1939]]) – אשת הרב [[ישראל מאיר לאו]].
==מתלמידיו==
* בנו-הרב איסר פרנקל.רבה של שכונת בבלי בתל אביב.
* בנו הרב אריה פרנקל.דיין בבית הדין הרבני בפתח תקוה.
* בנו הרב שמעון פרנקל.רב בלב תל אביב.
* נכדו-הרב אברהם פרנקל.ראש כולל בנתניה.
* נכדו-הרב חיים אלעזר פרנקל .ראש כולל אש קודש פיסצנה בבני ברק.
* נכדו.הרב אהרון פרנקל.מראשי ישיבת "יגדיל-תורה" של חסידי גור בשכונת בורו פארק.ברוקלין.ניו יורק.
* חתנו-הרב ישראל מאיר לאו.הרב הראשי.תל אביב יפו.ישראל.
* נכדו-הרב משה חיים לאו.רב שכונה בנתניה.
* נכדו-הרב דוד ברוך לאו-הרב הראשי לישראל.
* הרב עובדיה יפעי-רב שכונת הדר יוסף בתל אביב.
* ח"כ הרב אברהם רביץ.יו"ר סיעת יהדות התורה.
* הרב חיים לנגזם-מרבני צפון תל אביב.
==ספריו ומאמריו==
*
*'''דרך ישרה''' (חלק ג')-בתוך ספר הזכרון למרן הגרי"י פרנקל.מכון ירושלים תשנ"ב.
*'''ספר לינטשיץ'''-תולדות קהילת ורבני לינטשיץ שבפולין.תל אביב תשי"ג.
*'''שערי הלכה'''-מערכות חידושי תורה לפי סדר ערכים אלפביתי.תל אביב תשכ"ה.(לא נדפס כספר).
*'''תעלומות חכמה'''-אסופת גנזי קדמונים בתוספת הערות.תל אביב.תרצ"ז(לא נדפס כספר).
*'''
*'''הנוי והנצח'''-דרשות על התורה והמועדים.נכתבו ונערכו על ידי בנו הרב איסר פרנקל.תל אביב תש"ט(בכתב יד-לא נדפס).
*'''מעמק הבכא'''-רשמי ביקור בפולין.תל אביב .תשמ"ג.
*'''הלכתא לשבתא-'''תשובות הלכה למעשה מאת הרב י. ידידיה.נדפסו כמדור תורני בעיתונות בשנים תש"י-תשכ"ב(לא נדפסו כספר).
| |||