הבדלים בין גרסאות בדף "שלוש השבועות"

אין צורך למספר, וגם יש מחלוקת אם מצד ישראל זו שבועה אחת או שתיים
(עריכה)
(אין צורך למספר, וגם יש מחלוקת אם מצד ישראל זו שבועה אחת או שתיים)
* רבי [[חיים ויטאל]] כתב שיש [[ברייתא]] מבית מדרשו של [[רבי ישמעאל]], שמסייגת את תוקפן של שלוש השבועות ומצמצמת אותו לאלף שנה.
*[[רמב"ן]] כלל לא מתייחס בכתביו לשלוש השבועות{{הערה|יהושע פראוור, תולדות היהודים בממלכת הצלבנים, הוצאת יד בן צבי, 2000, עמ' 166.}}, והוא כולל את העלייה ואף את הכיבוש של ארץ ישראל כמצוות עשה. כך למשל כתב: {{ציטוט|תוכן='וירשתם אותה וישבתם בה' (דברים יא לא),... בזכות שתירש תשב. ואל תשתבש ותאמר כי המצווה היא המצווה במלחמת שבע עממים שנצטונו לאבדם... אין הדבר כן, שאנו נצטוינו להרוג האומות ההם בהלחמם עמנו, ואם רצו להשלים נשלים עמהם, ונעזבם בתנאים ידועים, אבל הארץ לא נניח אותה בידם ולא ביד זולתם מן האומות בדור מן הדורות{{הערה|הוספות הרמב"ן לספר המצוות, המצווה הרביעית}}.}}
* נפסק ב[[שולחן ערוך]] כי "שנים שנשבעו לעשות דבר אחד, ועבר אחד מהם על השבועה, השני פטור ואינו צריך התרה"{{הערה|1=יורה דעה רלו ו.}} מכיוון שהגויים הפרו את חלקם, דהיינו השבועה השלישית שלא ישעבדו את ישראל יותר מדי, פקע גם תוקפן של שתי השבועות האחרותהמקבילות שנשבעו להן ישראל, ובטל האיסור לעלות בחומה{{הערה|1=רבי [[שלמה קלוגר]] בספר מעשה יוצר על ההגדה; הרב הלל קולומייער בספר רב שלום לרב שלמה אדלר מסערעדנא; הרב [[נתן צבי פרידמן]] ב[[שו"ת]] "נצר מטעי" סעיף י' אות ה'}}.
*עלייה הדרגתית איננה "'''כחומה'''". [[רש"י]] פירש "שלא יעלו כחומה - יחד ביד חזקה", לכן אם אין כל העם עולה יחד, כי אם בשלבים - אין זו עלייה כחומה{{הערה|1=רבי אברהם יעלין בספר גאולת ישראל, הקדמה עמ' 12, הרב יונה דוב בלומברג בקונטרס ישיבת ארץ ישראל דף כ', הרב מאיר בלומנפלד בקובץ שנה בשנה, תשל"ד, עמ' 154, אהלי יעקב (האדמור מהוסיאטין) פרשת אמור תש"ח}}.
* [[הצהרת בלפור]] ולאחריה [[ועידת סן-רמו]], וההחלטה על [[תוכנית החלוקה]] של [[האו"ם]] ברוב קולות, מהווים רישיון להקמת מדינה מהאומות, ולפיכך הקמת מדינה אינה נחשבת כמרידה באומות{{הערה|1=אהלי יעקב שם}}.