פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוסף בית אחד, לפני 10 חודשים
מ
בעקבות [[המשבר הכלכלי של שנת 1857]] ירד יעקב מנכסיו. בשנת [[1859]] עברה המשפחה ל[[לייפציג]], וב-[[1860]] התיישבה ב[[וינה|ווינה]]. אף על פי שהיו דלי אמצעים וחיו בדירה צפופה, הוריו של זיגמונד השקיעו ממון רב ב[[השכלה|השכלתו]], לעיתים על חשבון אחיו, שכן בלט בכישרונו כבר מגיל צעיר. בשבע משנות לימודיו ב[[גימנסיה]] דורג ראשון בכיתתו{{הערה|1=זיגמונד פרויד, [http://books.google.co.il/books?id=cUxoEV72rn4C&printsec=frontcover#PPA273,M1 דיוקן עצמו], עמ' 273, מתוך ספרו "טוטם וטאבו".}}.
 
בנעוריו התלבט פרויד בבחירת מקצוע, ונראה כי רצה בעיקר לעסוק ב[[מחקר]]. גישות שהשפיעו עליו בתקופה זו היו [[תורת האבולוציה]] של [[דרווין]] ורעיונותיו של [[גתה]] במאמרו "הטבע"{{הערה|1=זיגמונד פרויד, [http://books.google.co.il/books?id=cUxoEV72rn4C&printsec=frontcover#PPA274,M1 דיוקן עצמו], עמ' 274, מתוך ספרו "טוטם וטאבו"}}. כך, בשנת [[1873]], בהיותו בן 17, החל פרויד ללמוד [[רפואה]] ב[[אוניברסיטת וינה]]. תחילה ביקש ללמוד את תורת המשפטים ולעסוק בענייני החברה, וכן התעניין בדת. לבסוף, זמן קצר לפני שעמד בבחינת הבגרות, הגיע פרויד למסקנה כי עליו ללמוד רפואה{{הערה|מאה אישים בעריכת לוי בן גרשון, "הדר" הוצאת ספרים בע"מ, תל אביב ,1978, ערך: זיגמונד פרויד, עמוד 421 .}}.
 
על נעוריו של פרויד ידוע מעט, שכן השמיד את רשימותיו האישיות לפחות פעמיים (בשנים [[1885]] ו-[[1907]]). מכתביו המאוחרים נשמרו בקנאות על ידי [[ארכיון זיגמונד פרויד]], ושוחררו תחילה רק ל[[ביוגרף]] הרשמי שלו, [[ארנסט ג'ונס]], ולחברים ספורים מהחוג הפנימי של ה[[פסיכואנליזה]]. עם זאת, במהלך השנים הוצאו כמעט כל כתביו מהארכיון.