תקופת המחסור בחשמל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מורט (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
מורט (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 3:
==רקע==
 
מייסד חברת החשמל, [[פנחס רוטנברג]], דגל במדיניות פיתוח מרחיבה שמטרתה הייתה להקדים את דרישות הביקוש הצפוי. ההשקעות בפיתוח ובהגדלת כוח הייצור של החברה שרוטנברג הוביל בשנות השלושים הוכיחו את עצמן במהלך שנות מלחמת העולם השנייה ועד קום המדינה, שנים שבהן למרות גידול מתמשך בביקוש לחשמל, לא סבלו בארץ מן ההגבלות וההקצבות שאפיינו את אירופה באותה תקופה. פנחס רוטנברג נפטר בינואר 1942 וניהול החברה עבר לידי אחיו הצעיר אברהם שהמשיך את מדיניות הפיתוח וההרחבה, אך אי היציבות שבתקופת מלחמת העולם השנייה ואחריה הקשו על מימוש תוכניות הרחבה ועל גיוס כספים, בעוד שהתפתחות המשק הישראלי והגידול המהיר במספר התושבים בשל גלי העלייה יצרו דרישה גוברת לחשמל. החברה ניסתה להיערך מראש לגידול בביקוש ועם תום מלחמת העולם השנייה הוזמנו טורבינות חדשות שמטרתן להגדיל את כושר הייצור, אך בשל בעיות במימון ההזמנות ובגלל מדיניות בריטית שנתנה עדיפות לצורכי הפיתוח והשיקום של בריטניה עצמה התעכבה הספקת טורבינות החשמל{{הערה|ספר הכלכלה הישובית לשנת תש"ז – 1947, עורך משה אטינגר, הוועד הלאומי תל אביב, עמ' 220}}. אובדן תחנת הכח ב[[נהריים]] במלחמתמלחמת העצמאות פגע גם הואהקשתה בכושרעל הייצור שליכולות החברה וגרם לעלייה ניכרת בעלויות הייצור הממוצעות שלה שחייבה את החברה להעלות את תעריפיה. כמו כן, במהלך המלחמה רשת החשמל ספגה שלל פגיעות, וגםחלק עובדימעובדי החברה נפגעו או גויסו, והחברה סבלה מחובות אבודים ומלקוחות אבודים. אברהםהמכה רוטנברגהקשה החלביותר להפגשהייתה בקביעותאובדן עםתחנת נציגיהכח הממשלהב[[נהריים]] בנוגעשפגעה למצבבכושר הייצור של החברה וגרמה לעלייה ניכרת בעלויות הייצור הממוצעות שלה, דבר שחייב את החברה להעלות את תעריפיה. אחרי קום המדינה נהיה ברור יותר שהפער בין הביקוש הגדל לחשמל לבין יכולתה של חברת החשמל לספק את הביקוש רק מחמיר. המצב בארץ, ההגבלות שהטילה ממשלת בריטניה על אישור הנפקות זרות בבורסה בלונדון, מחלוקות פנימיות בקרב התנועה הציונית והעובדה שאחרי מלחמת העולם השנייה החלו רוב מדינות אירופה להלאים את חברות החשמל שלהן הביאו לכך שחברת החשמל לא הצליחה לגייס ממשקיעים פרטיים את המימון לו נזקקה לא רק לפיתוח אלא גם לצרכים שוטפים, והיא נסמכה יותר ויותר על הממשלה ועל העלאת התעריפים ללקוחותיה. ב-[[16 באפריל]] 1951 נפגש אברהם רוטנברג עם שר האוצר [[אליעזר קפלן]] והודיע לו כי חברת החשמל לא תהיה מסוגלת לעמוד בדרישה הגוברת לחשמל, וכי אין מנוס מקיום קיצוב בהספקה, שלא היה כמוהו בארץ עד כה. קפלן הבין את ההשלכות הנרחבות והקשות של מצב זה. יומיים לאחר הפגישה עם רוטנברג העלה קפלן את הנושא בישיבת הממשלה. קפלן הביע את מורת רוחו כלפי התנהלות החברה אולם התנגד לדרישה שעלתה להלאים באופן חד צדדי את החברה. ב-[[25 במאי]] 1951 הוקמה ועדת חקירה לבעיות משק החשמל בראשות [[אליעזר הופיין]]{{הערה|{{על המשמר||נקבעו ההגבלות בצריכת חשמל בתעשיה ובחקלאות|1951/05/03|00108}}}}, שמסקנותי תמכו בהלאמת החברה.
 
==משבר הספקת החשמל==
 
באביב [[1951]] הוביל הפער בין הביקוש לחשמל ליכולותיה של חברת החשמל לספקו למשבר הספקת חשמל, שהגיע לשיאו בקיץ [[1952]]. היו שלושה גורמים מידיים למשבר באביב 1951: קלקול באחת הטורבינות שתיקונה דרש זמן רב יותר משצפו תחילה, דחייה בהספקת טורבינה שהוזמנה באנגליה{{הערה|{{על המשמר||יונהג שבוע-עבודה של חמישה ימים|1948/04/18|00112}}}} וכן גידול רב בצריכת החשמל בשנת 1950, בין היתר בגלל בצורת שהצריכה השקיה רבה מהרגיל. משטר של קיצוב בהספקת החשמל{{הערה| {{מעריב|מ. מייזלס|מיצרך חדש נכנס למסגרת הקיצוב: החשמל|1951/04/21|00200}}}} הוחל על כל צרכני החברה - משקי בית, תעשיינים וחקלאים{{הערה|{{דבר||בשבוע הרביעי לקיצוב החשמל|1951/06/04|00504}}}}. אזרחים נדרשו להגביל את הצריכה בשעות הבוקר והצהריים ופקחים של חברת חשמל ביקרו בבתים ופיקחו על אכיפת איסורים אלה, מי שהוכרז 'עבריין מועד' היה צפוי לעונש של ניתוק הספקת החשמל{{הערה|{{מעריב||רבים נענשו בהפסקת החשמל|1951/12/26|00304}}}}. בתעשייה הונהגו משמרות ייצור, ובחלק מימות השבוע עבדו במפעלים בשעות הלילה במקום בשעות היום. החל משנת 1952 הסדירה הממשלה באמצעות חקיקה לשעת חירום את חוקי העבודה כדי להתיר עבודה בשעות הלילה, והסכמים בין התאחדות בעלי התעשייה לבין ההסתדרות הסדירו את שאלת שכר העובדים בשעות הלילה{{הערה|{{קול העם||נחתם חוזה על שעות העבודה בשעות בקשר לצמצומים החדשים בחשמל|1951/10/16|00404}}}}. בעקבות הפסקות חשמל נפגעה לעיתים תכופות גם הספקת המים לצרכנים. אמינותה של החברה נפגעה קשות וגם הממשלה זכתה לקיתונות של ביקורת{{הערה|קתדרה דוד לוי-פאור הלאמה במתח נמוך: הנסיבות, השיקולים והתהליך שהובילו להלאמת חברת החשמל הארץ-ישראלית 105, ספטמבר 2002, עמ' 124}}.
 
ב-[[16 באפריל]] 1951 נפגש אברהם רוטנברג עם שר האוצר [[אליעזר קפלן]] והודיע לו כי חברת החשמל לא תהיה מסוגלת לעמוד בדרישה הגוברת לחשמל, וכי אין מנוס מקיום קיצוב בהספקה, שלא היה כמוהו בארץ עד כה. קפלן הבין את ההשלכות הנרחבות והקשות של מצב זה. יומיים לאחר הפגישה עם רוטנברג העלה קפלן את הנושא בישיבת הממשלה. קפלן הביע את מורת רוחו כלפי התנהלות החברה אולם התנגד לדרישה שעלתה להלאים באופן חד צדדי את החברה. כדי להתמודד עם המשבר הוחל משטר של קיצוב בהספקת החשמל{{הערה| {{מעריב|מ. מייזלס|מיצרך חדש נכנס למסגרת הקיצוב: החשמל|1951/04/21|00200}}}} על כל צרכני החברה - משקי בית, תעשיינים וחקלאים{{הערה|{{דבר||בשבוע הרביעי לקיצוב החשמל|1951/06/04|00504}}}}. אזרחים נדרשו להגביל את הצריכה בשעות הבוקר והצהריים ופקחים של חברת חשמל ביקרו בבתים ופיקחו על אכיפת איסורים אלה, מי שהוכרז 'עבריין מועד' היה צפוי לעונש של ניתוק הספקת החשמל{{הערה|{{מעריב||רבים נענשו בהפסקת החשמל|1951/12/26|00304}}}}. בתעשייה הונהגו משמרות ייצור, ובחלק מימות השבוע עבדו במפעלים בשעות הלילה במקום בשעות היום. החל משנת 1952 הסדירה הממשלה באמצעות חקיקה לשעת חירום את חוקי העבודה כדי להתיר עבודה בשעות הלילה, והסכמים בין התאחדות בעלי התעשייה לבין ההסתדרות הסדירו את שאלת שכר העובדים בשעות הלילה{{הערה|{{קול העם||נחתם חוזה על שעות העבודה בשעות בקשר לצמצומים החדשים בחשמל|1951/10/16|00404}}}}. בעקבות הפסקות חשמל נפגעה לעיתים תכופות גם הספקת המים לצרכנים. אמינותה של החברה נפגעה קשות וגם הממשלה זכתה לקיתונות של ביקורת{{הערה|קתדרה דוד לוי-פאור הלאמה במתח נמוך: הנסיבות, השיקולים והתהליך שהובילו להלאמת חברת החשמל הארץ-ישראלית 105, ספטמבר 2002, עמ' 124}}.
בשנת 1953 הגיעו לארץ הגנרטורים להם נזקקה החברה {{הערה|{{מעריב||בא הקץ למצוקת החשמל|1953/05/10|00212}}}} והספקת החשמל הפכה לסדירה יותר {{הערה|{{דבר||מובטחת אספקה תקינה של חשמל לצרכי הארץ|1953/11/12|00204}}}}. אולם העובדה שהועדה שבראשות הופיין המליצה להלאים את החברה וכשלונה של חברת החשמל לגייס בכוחות עצמה את המימון הנחוץ לה, גרמו לממשלת ישראל להאמין שאין מנוס מהלאמת החברה.
 
בשנת 1953 הגיעו לארץ הגנרטורים להם נזקקה החברה {{הערה|{{מעריב||בא הקץ למצוקת החשמל|1953/05/10|00212}}}} והספקת החשמל הפכה לסדירה יותר {{הערה|{{דבר||מובטחת אספקה תקינה של חשמל לצרכי הארץ|1953/11/12|00204}}}}. אולםבשלב העובדה שהועדה שבראשות הופיין המליצה להלאים את החברהזה, וכשלונהכשלונה של חברת החשמל לגייס בכוחות עצמה את המימון הנחוץ לה ממקורות פרטיים, גרמועזר לממשלתלשכנע ישראלאת להאמיןממשלת ישראל שאין מנוס מהלאמת החברה.