קאנגשי, קיסר סין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 27:
הקיסר קאנגשי חש דאגה הולכת וגוברת לנוכח העצמאות המתגברת של שלושת הפייפים בדרום. ב-[[1671]] החליפו בניהם של גֶנְג גִ'ימָה ושָׁאנְג קֶשִׂי, גֶנְג גִ'ינְגְג'ונְג ושָׁאנְג גְ'אשִׂין את אבותיהם בשלטון, פעולה שהוכיחה שפייפים אלו הפכו ל[[מונרכיה העוברת בירושה|מונרכיות העוברות בירושה]]. הקיסר ניסה להכפיף מחדש את סמכותו על שלושת הווסאלים, וב-1673 הורה להם לעבור לאחוזות חדשות במנצ'וריה. בתגובה התמרדו השלושה והחלה [[מלחמת שלושת הווסאלים]]. שלושת הווסאלים ניסו לגייס את העם הסיני לצדם, והבטיחו כי יגרשו את הפולשים הזרים ויבטלו את סגנון הבגדים והשיער שנכפה על הסינים על ידי המאנצ'ו כסמל להכנעתם של נתיניהם החדשים.
בשנתיים הראשונות למלחמה סבל צבא צ'ינג כמה תבוסות מידי המורדים, שאליהם הצטרפו כמה מהמפקדים הסיניים של צבא צ'ינג. בשלב מסוים שלט ווּ סָאנְגְווֵי על כל השטח מדרום לנהר ה[[יאנגצה]]. ב-1675 התמרדו גם המונגולים משבט צ'אהר (察哈尔). ב-1676 הצטרף למלחמה נגד שושלת צ'ינג גם ג'נג גִ'ינְג, בנו של [[קוקסינגה]] ושליט טאיוואן, ויזם התקפה על [[פוג'יין]] שבדרום מזרח סין. אלא שבהדרגה החלה הכף נוטה לכיוון צבא צ'ינג, שעליונותו בשדה הקרב הוכחה שוב ושוב. המונגולים הובסו חודשיים לאחר שהכריזו על מרד. הצבא של ג'נג גִ'ינְג הצליח להשתלט על כמה ערים, אבל נאלץ לסגת בחזרה לטאיוואן ב-1677, וב-1680 הפסיד בסדרת קרבות ימיים את הערים [[שיאמן]] (הידועה גם כאמוֹי), את איי [[ג'ינמן]] (הידועים גם כקמוי) ואת איי [[פשקדורס]]. ב-1678 הכריז ווּ סָאנְגְווֵי, שב-1644 פתח את השערים ב[[החומה הגדולה של סין|חומה הגדולה של סין]] בפני צבא המאנצ'ו ואפשר בכך את כיבוש סין, על הקמת שושלת חדשה - שושלת "ג'ואו", רמז ליצירתה מחדש של [[שושלת ג'ואו]] הנערצת בתולדות סין . ווּ סָאנְגְווֵי מת באוקטובר 1678. נכדו, ווּ שְׁה-פָאן, שהנהיג את המרד במקומו התאבד ב-1681, כאשר כוחות צ'ינג הטילו מצור על בירת המורדים, העיר [[הנגיאנג|הֶנְגְיָאנְג]] שבמחוז [[
עם חיסול כל כיסי ההתנגדות למשטר ב-1683, הצליח קאנגשי לייצב ולגבש את כוחו. תוך כדי התהליך הצליח קאנגשי לגייס תמיכת מגזרים שונים בחברה הסינית. למרות חששות הסינים מהכפייה של סגנון הביגוד והשיער (הסינים חויבו לגלח את ראשיהם ולסדר שערם בצמה), ומההשפלה של שלטון על ידי עם זר, שוכנעו סינים רבים לתמוך במשטר החדש. תרמו לכך עוצמתה הצבאית של שושלת צ'ינג, והאמונה ב[[מנדט השמים]], אבל גם משום שהקיסר קאנגשי קידם את תרבות סין, ומשום שבפעולותיה הצטיירה השושלת החדשה, שושלת צ'ינג, כשושלת סינית אמיתית.
|