נסטוריאניזם – הבדלי גרסאות

בשנת [[428]] קיבל נסטוריוס את משרת [[ארכיבישוף קונסטנטינופוליס]], ולקח עמו את טענתו ודעתו של מורו, תיאודור ממופסואטיה בנוגע למרים – היינו, שהיא אמו של האנושי בישו בלבד ולא גם של האלוהי שבו, על פי טענת האורתודוקסיה. ב-[[430]] כונס ב[[רומא]] [[סינוד]], שתבע מנסטוריוס לחזור בו, אך הוא סירב. על-מנת לפתור אחת ולתמיד את המחלוקת בין נסטוריוס לקירילוס האלכסנדרוני, כינס בשנת [[431]] ה[[קיסר ביזנטיון|קיסר]] דאז, [[תאודוסיוס השני]], [[ועידה אקומנית]] ב[[אפסוס]] שידועה כוועידת אפסוס. [[ועידת אפסוס]] גינתה ונידתה את נסטוריוס, שחזר למנזרו ב[[אנטיוכיה]], וכעבור שלוש שנים [[הגליה|הגלה]] אותו הקיסר [[ולנטיניאנוס השלישי]] ([[425]]–[[455]]) ל[[נווה מדבר]] ב[[לוב]], שם הוא מת.

{{התאולוגיה הנוצרית}}

 

על פי ההשערה הרווחת, כיום יש לכנסייה זו כ-100,000 מאמינים, המרוכזים ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] (בעיקר ב[[עיראק]]), ב[[ארצות הברית]] ובמספר מדינות אחרות. ראש הכנסייה הנסטוריאנית מכונה "הפטריארך של בבל"; בעבר ישב ב[[בגדד]], וכיום מושבו בארצות הברית. חברי הכנסייה מבקשים כי הכנסייה תכונה הכנסייה "האשורית" וכי מאמיניה יכונו "אשורים".