תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985 – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לכלכלנית |
מ ←הרקע הכלכלי לתוכנית: סוגרים מבלי לפתוח, הגהה |
||
שורה 13:
כך נזרע הזרע הראשון לבעיות... זו הייתה תקופה של התרחבות שאופיינה במצב רוח פסיכולוגי של 'אנחנו יכולים לעשות הכל'. כך התאפשר להגביר כל מגזר של ההוצאה הממשלתית ו'לנפנף בכל הדגלים' בבת אחת — דגלי הביטחון, הפיתוח ובמיוחד הרווחה החברתית... הגישה הרווחת בחוגים הרלוונטיים (כשכלכלנים רבים, כולל כותבי דברים אלו שותפים לה), הייתה שבכלכלה פורחת כזו... העת בשלה לחלוקה מחדש של העוגה הלאומית לטובת המגזרים המקופחים בחברה.
}}
ברונו הדגים את הנטייה "לנפנף בכל הדגלים" בתקופה זו בנתונים על עליית אחוז ההוצאה הציבורית מתוך התמ"ג מ-36.8 אחוז בשנים [[1960]]–[[1966]], ל-76 אחוז בשנים 1973–1984. במיוחד בלטו בגידולם [[תשלומי העברה|תשלומי ההעברה]] (לדוגמה, [[ביטוח לאומי]]) שגדלו פי שלושה, ה[[סובסידיה|סובסידיות]], שגדלו פי ארבעה, וההוצאה הביטחונית שגדלה אף היא במידה ניכרת
בין תחילת שנות השישים לתחילת שנות השמונים, עלה שיעור הגרעון של [[המגזר הציבורי בישראל|המגזר הציבורי]] מ-1.3 אחוזים ל-17.3, אך הממשלה נרתעה מקיצוץ בהוצאה הציבורית. שני ניסיונות, בשנת [[1976]] ובשנת [[1979]] נכשלו. לפי ברונו ופישר:
| |||