נו (תיאטרון) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 14:
תיאטרון הנו התפתח יחד עם סוג המחזה הקומי המבוצע איתו המכונה [[קיוגן]] מצורות אומנות עממיות ואריסטוקרטיות שונות הכוללות '''דנגאקו''', '''שיראביוֹשי''' ו'''גאגאקו'''. תיאטרון הנו התגבש לצורתו הנוכחית ב[[תקופת אשיקאגה]] על ידי המחזאים קאנאמי (1333 – 1384) ובנו [[זאמי]] (1363 – 1443). זאמי כתב מספר רב של מחזות הכלולים בין 250 המחזות הקלאסיים המבוצעים כיום. כמו כן כתב זאמי הסברים על העקרונות האסתטיים השולטים בנו והוראות כיצד יש לחבר, לשחק, לביים וללמד מחזות נו.
 
ב[[תקופת אדו]] (1603 - 1868) היה הנו אמנות הבמה הרשמית של הממשל הצבאי. לשליטים הפאודליםה[[פאודלי]]ם היו קבוצות נו פרטיות. הנו הניח את היסוד לצורות [[דרמה]] אחרות כדוגמת ה[[קבוקי]]. ב[[תקופת מייג'י]], על אף שאיבדו את החסות הממשלתית, קיבלו הנו והקיוגן הכרה רשמית כשתיים משלוש צורות הדרמה הלאומיות.
 
==המקורות למחזות הנו==