אברהם חיים נאה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בקרת זהויות
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 13:
בסביבות שנת [[ה'תרס"ה]] עברה משפחת נאה לגור בירושלים, ומאז למד אברהם חיים בישיבת "אוהל משה" ואחר כך ב[[ישיבת תורת חיים]] ב[[ירושלים]] ש[[העיר העתיקה|בין החומות]]. אברהם חיים [[סמיכה לרבנות|נסמך להוראה]] על ידי רבי [[יצחק ירוחם דיסקין]], רבי יעקב אורנשטיין {{דרושה הבהרה}} ורבי [[יצחק וינוגרד]]. כשהיה בן 15 בלבד התחתן (כמנהג הימים ההם בירושלים) עם דבורה, בתו של [[שאול יצחק פניגשטיין]], מקים שכונת [[בתי ורשה (יפו)|בתי ורשה ביפו]].
 
בסביבות שנת [[ה'תר"ע]] נסע ל[[לובביץ']] ל[[אדמו"ר]] ה[[רש"ב]] מ[[חב"ד]], וזה בקשו שישמש [[ראש ישיבה]] שם, אך עקב התנגדות אביו לא יצא הדבר אל הפועל. בשנת [[ה'תרע"א]], בעודו בן 21, עזב את ארץ ישראל על מנת לאסוף כספים לטובת עניי ארץ ישראל והגיע אל בוכארה הרחוקה. הוא בקרבהתקרב ל[[יהודי בוכרה]], בעיקר בעיר [[סמרקנד]] לימדולימד תורהשם את העם תורה. כששההבמהלך שהותו שם, חיבר סיכום מפורט בשפה הבוכרית של הלכות [[תפילין]] בשם "חנוך לנער"{{הערה|לשם הדפסת הספר נסע עד ל[[ורשה|וורשה]], מאחר שנראה שלא היה בבוכרה בתי דפוס מתאימים.}} עבור הנערים הבאים לכלל [[בר מצווה|מצוות]].{{הערה|את השפה הבוכרית למד תוך חודשים ספורים, על ידי עיון ב[[חומש]] מתורגם לבוכרית.}} בבוכרה כונה שמו '''אברהם חיים מנדלוב נאה''' והוא לבש את הבגדים המיוחדים ליהודי בוכרה.
 
לאחר שנתיים של פעילות מאומצת ופוריה שב לארץ ישראל. למזלו הרע פרצה אז [[מלחמת העולם הראשונה]] ועובדת היותו [[נתינות|נתין]] זר (אזרח רוסי) כללה אותו בין המגורשים ל[[מצרים]] שם הגיע ל[[אלכסנדריה]]. אברהם חיים לא נשבר ברוחו בגלותו, והקים שם את "ישיבת ארץ ישראל" בה למדו כ-200 בחורים ואברכים מהגולים למצרים, ואף חיבר חיבור בשם "שנות חיים" העוסק בהלכות שימושיות שגם תורגם ל[[ערבית]] לצורך [[יהודי מצרים]].