רמי לונץ – הבדלי גרסאות

האחות הבכירה דבורה נעשתה [[אלחוטן|אלחוטנית]] ב"[[ההגנה|הגנה]]" והמשיכה אחר כך בשירות המדינה. האחות תרזה גויסה ב[[מלחמת העצמאות]] ל[[פלמ"ח]] שם הייתה מזכירה פלוגתית ומאוחר יותר נישאה ל[[רב חובל]] [[עמנואל קלמפרר]]. הקשרים בתוך המשפחה המורחבת היו הדוקים.

 

 

אגודת צופי ים הייתה אז צעירה בנמל לעומת [[אגודת יורדי ים זבולון|אגודת זבולון]] והפועל ימיה הוותיקים. הפעילות כללה [[חתירה (ספורט)|חתירה]] בסירת עץ גדולה וגם מפרשים. ב-[[1946]] סילקו הבריטים את האגודות הימיות מהנמל ל[[נווה ים]]. למרות קשיי התחבורה המשיכו לונץ וחבריו בפעילות הימית.

השירות של לונץ בחיל הים התאפיין בתפקידים שונים בהם נמצא תקופות קצרות יחסית. התחום העיקרי היה גילוי ניווט וקשר. בנוסף עסק לונץ בתפקידי הדרכת קצינים והעמיד הרבה תלמידים. מצא את יעודו במודיעין הימי כראש המחלקה ב[[מלחמת יום הכיפורים]].

 

בפרוץ [[מלחמת העצמאות]] היה לונץ תלמיד בכיתה י"א, וניתנה הוראה לגיוס ילידי שנת 1931. ה[[טירונות (צה"ל)|טירונות]] ב[[מחנה 80]] החלה בדיוק ביום אירועי [[אלטלנה]]. הפלוגות בטירונות אורגנו לפי תנועות הנוער וכל שכבת הצופים הייתה יחד. בחודש ספטמבר 1948 עברו המגויסים לחיל הים בחוף [[טנטורה]] – היא [[דור (מושב)|דור]] של ימינו. השלב הראשון היה קורס מפקדי סירות המשך לקורסים שנערכו ב[[פלי"ם]] וכלל גם [[שחייה]] בשלשות מסודרות כל זאת בקור של החורף. הרעיון של מפקד חיל הים, [[פול שולמן]], היה להקים גדוד [[נחתים]] כמו המארינס האמריקאי אך אחרי [[קרבות בית עפה]], בהם נהרגו רבים מכוח הנחיתה, לונץ ואחרים לא ששו לכך.

 

החינוך בבית הספר הריאלי והאימונים בצופי ים עשו את לונץ מתאים לקצונה והוא השתתף בקורס החובלים השני של החיל שתוכנן להימשך 6 חודשים. במאי 1949, תום מלחמת העצמאות, קיבלו כל הצעירים חופשה של 6 חודשים לסיים את לימודיהם. בית הספר הריאלי היה כבר בחופשת הקיץ והמנהל ד"ר [[ארתור בירם]] לימד את הצעירים להשלמת בחינות הבגרות.

 

 

===האקדמיה הימית הצרפתית===

בספטמבר שנת 1950 החל רמי בלימודים באקדמיה הימית הצרפתית ב[[ברסט (צרפת)|ברסט]]. מקום הבסיס בחוף האטלנטי מול הכניסה הדרומית ל[[התעלה האנגלית|תעלה האנגלית]], מקום עם מזג אוויר קשה במיוחד. תנאי המגורים ספרטניים ללא בידור כלשהו במרחק שעה הפלגה מהעיר.

 

 

בקיץ [[1953]] חזר לונץ לישראל כקצין מוסמך בדרגת [[סגן]] והוצב לבי"ס חובלים כמדריך [[מטאורולוגיה]] של קורס חובלים ד'. בשנת 1954 הוצב כקצין {{מונחון|גנ"ק|מחלקת גילוי, ניווט וקשר}} באניה אח"י אילת (א-16). קורס חובלים ד' ערך את הפלגת הסיום שלו עם אח"י אילת וביקרו במספר נמלים בים התיכון.

 

כאשר הפתיעה ה[[איברהים אל אוול]] בהפגזת לילה את חיפה. סייע לונץ למפקד הצרפתי בהערכת המצב. תגובת האש המיידית של הקרסן גרמה למשחתת המצרית להפסיק את ההפגזה ולסגת מבלי שנגרם נזק משמעותי בחוף. הקרסן הייתה [[משחתת]] חדשה עם מערכת ירי משוכללת והירי היה מדויק. התותחים היו טעונים בפגזים נגד מטוסים עם מרעום קרבה והתפוצצו ללא חדירה במטרה.

 

 

כך נשארה האיברהים אל אוול שלמה ולאחר תיקונים קלים, הוכנסה לשירות בחיל הים. כל עת הקרב היה לונץ בקשר ישיר בין מפקד הקרסן ומפקדת חיל הים.

 

{{ערך מורחב|קורס חובלים ה'}}

[[קובץ:PikiWiki Israel 32485 Israel Defense Forces.jpg|שמאל|ממוזער|300px| לונץ מוביל את קורס חובלים ה' במצעד יום העצמאות 1957]]

תוך כך שימש לונץ כבוחן לקציני ים במקצוע ניווט, ואף חיבר לתלמידי [[בית הספר לקציני ים עכו]] את בחינות הבגרות במקצוע השיט.

 

בסוף קיץ 1966 הסתיים תפקידו בפו"מ, ולונץ מונה לראש ענף ים 7 האחראי על הקשר והגילוי בחיל הים.

 

{{ערך מורחב|הזירה הימית במלחמת ששת הימים}}

בשנת 1967 שירת לונץ במפקדת חיל הים כראש ענף ים 6 - ענף אמצעי לחימה. מינוי החירום שלו היה קצין משמרת במוצב הפיקוד כך נעשה מעורב ב[[תקרית ליברטי]]. המטרה התגלתה יום קודם בידי סיור אווירי. נציגות מודיעין ים ב[[מצפ"ע]], שקיבלה את הדיווח, זיהתה אותה כ[[אוניית ביון]] של צי ארצות הברית בשם ליברטי. דווח מיידית למפקדת חיל הים בלוויית אזהרה שהצללית שלה דומה לאניית ההספקה של הצי המצרי "אל קוציר" אבל היא גדולה ממנה בהרבה.{{הערה| את כל הפרטים ניתן לקרוא במחקר המעמיק The Liberty Incident, מאת A.J. Cristol, המקובל כיום על הכל.}} אך על שולחן תמונת הזירה סומנה כאנית סוחר. בים הפתוח אוניות סוחר בתנועה מנמל לנמל ואינן נמצאות במקום אחד. על כן מחוסר מידע חדש ב-8 בבוקר הורה לונץ למחוק את הסימון.

המטרה התגלתה מחדש במשמרת הבאה. כאשר התקבל דיווח מהטרפדות שהמטרה נוסעת 30 קשר הוזמן סיוע אווירי. אחר התקיפה האווירית כשהתברר שהטרפדות עומדות לירות [[טורפדו]] ניסה לונץ למנוע זאת. אך הוראתו נבלמה בחדר המכ"ם של הטרפדת ולא הגיעה למפקד הכוח. לונץ הועמד לדין צבאי ונמצא זכאי.

 

בתחילת [[1969]] סיים לונץ את תפקידו כראש ענף ים 6, ענף אמל"ח, וקיבל תפקיד של קצין אג"ם [[בסיס חיפה]]. הקמת בסיס חיפה הייתה צעד של התארגנות לקראת הגעת [[ספינות סער|ספינות הטילים]]. לפני כן נקרא בסיס נמל חיפה, שהיה בסיס חופי שטיפל ביחידות קטנות. סטי"ל היה אמור לעבוד עם 43 איש ולצאת לגיחות קצרות בלבד. חיל הים עבר לתפישה של בסיס חיל ים שדומה לכנף אווירית, כלומר יש יחידות קבועות בבסיס שמגישות את השירותים לספינות היוצאות וחוזרות. חזר הסטי"ל ונקשר לרציף, פלגת אחזקה תבוא לתקן מה שצריך לתקן, פלגת הלוגיסטיקה תביא את הדלק, מזון, תחמושת. כשהם נמצאים בחוף הימאים יורדים לאכול בחדר אוכל של הבסיס ולא נמצאים בספינה. זה היה שינוי תפישה עמוק מאוד בתפעול חיל הים. לונץ עם מפקדת הבסיס הכינו את התשתית בבסיס חיפה לקלוט את ספינות הסער לפני הגעתן.

 

את הערכת מודיעין ים כי עומדת לפרוץ מלחמה מסר לונץ בפורום מטה מורחב, כבר ביום שני, [[30 בספטמבר]]. מפקד שייטת 13 שמע על כך אך המידע לא ירד ל[[שייטת ספינות הטילים]] ולא נעשו הכנות אופרטיביות כל שהן. לונץ ותלם חששו להעביר התרעה מוקדמת יותר שתתגלה על ידי המצרים.{{הערה|הסיבה לכך אינה מוזכרת בספרו של אלוף תלם. ייתכן שתלם דווקא חשש שההתרעה והכוננות בח"י יוודעו לרמטכ"ל בניגוד למצב בכלל צה"ל.}}

 

 

ההתרעה של 24 שעות לא הספיקה, כי נדרשו הכנות רבות יותר לספינות הסער להיערך במלוא כוחן.

בנושא ביטחון השיט הצלחת מודיעין חיל הים הייתה פחותה. בתחילת השנה אותר תרגיל מיקוש מצרי של [[מצרי יובל]]. כמסקנה קיבל מפקד הזירה הנחיה להכין מעבר חלופי מזרחי על ידי הצבת מחזירי הד מכ"ם ומשולשי סימון בפינות הסלעים מעבר מילאן. המצרים קלטו את הפעילות הזאת ובפתיחת המלחמה הטילו מוקשים באזור היובל בדיסקרטיות מבלי להתגלות. פעולת תחנת המכ"ם שובשה ולא קוים סיור על השטח המיועד למיקוש. עם פרוץ הקרבות הופסקה תנועת המכליות ב[[ים סוף]].

 

 

מיקוש המצרים גבה מחיר גם מהמצרים - התנועה אל צפון [[מפרץ סואץ]] פסקה.

רמי לונץ הלך לעולמו ב-5 ביוני 2013 לאחר מחלה. השאיר אחריו את אלמנתו עדה המתגוררת בכפר סבא. בנו אורי לונץ ארכיטקט בינה עסקית ויועץ למוסדות פיננסיים. ובתו תמי ליכט עוסקת ביבוא בשוק המוסדי והפרטי. נכדו מכהן כקצין במספן המודיעין של חיל הים.

 

* תרזה קלמפרר, '''מתתיהו לונץ''', הוצאת משפחת לונץ, 2011.

 

==לקריאה נוספת==

* ד"ר דניאלה רן, '''סדרת ראיונות עם רמי לונץ''' שנערכו במסגרת פרויקט תיעוד תולדות חיל הים, במוסד הרצל ב[[אוניברסיטת חיפה]]. אפריל 1994 אוגוסט 1995.

* תיאור הקורס האקדמיה הימית הצרפתית בברסט - יצחק שושן, '''הקרב האחרון של המשחתת אילת''', עמ' 73 - 83, [[ספרית מעריב]] 1993.

* מאמר '''אגודת אחים בוגרים''', מגזין [[ג'רוזלם פוסט]], מרץ 1995.

==קישורים חיצוניים==

{{ויקישיתוף בשורה|Category:Rami Lontz}}

 

==הערות שוליים==