הפסנתרן – הבדלי גרסאות

| מוזיקה = [[וויצ'ך קילאר]]{{הערה|על הפסקול (2002) ראו ביקורת: [[יוסי חרסונסקי]], [http://www.yosmusic.com/הפסנתרן-מוסיקה-מפס-קול-סרטו-של-רומן-פו הפסנתרן, מוזיקה מפסקול סרטו של רומן פולנסקי], באתר "חרסונסקי מיוסיק".}}

| מפיץ = פוקוס

| שפת הסרט = [[אנגלית]]{{ש}}[[גרמנית]]{{ש}}[[פולנית]]{{ש}}[[צרפתית]]{{ש}}[[רוסית]]{{ש}}[[טורקית]]

| תקציב = 35,000,000{{כ}}$

| עריכה = הארווה דה לוזה

}}

'''הפסנתרן''' (ב[[אנגלית]]: '''''The Pianist''''') הוא [[סרט דרמה]] עטור פרסים משנת [[2002]] ב[[במאי קולנוע|בימויו]] של [[רומן פולנסקי]].

הסרט מבוסס על ספרו ה[[אוטוביוגרפיה|אוטוביוגרפי]] של [[ולדיסלב שפילמן]] - [[פסנתרן]] [[יהדות פולין|יהודי-פולני]] מחונן ששרד את תקופת [[השואה]] ב[[ורשה|וורשה]].

== העלילה==

בתחילת הסרט נראה ולדיסלב שפילמן ([[אדריאן ברודי]]), [[פסנתרן]] [[יהודי]] מ[[ורשה|וורשה]], מנגן ברדיו הפולני, כשהגרמנים [[פלישת גרמניה הנאצית לפולין|מפציצים את ורשה וכובשים אותה]]. במהלך הסרט שפילמן עד לשינוי היחס ליהודים בפולין - גניבת רהיטים וכסף, איסור כניסה ליהודים לכל מיני מקומות והתעמרות ביהודים ללא סיבה.

בזמן זה שפילמן מתקשה להתרגל להפיכתו לאזרח סוג ב' ונלחם בגזרות, לעומת אביו ([[פרנק פינלי]]) למשל, שנוקט גישה פחות לוחמנית. אבל למרות הגזרות שפילמן ומשפחתו עדיין מלאים בתקווה כי הם שמעו ברדיו ש[[בריטניה]] ו[[צרפת]] הכריזו מלחמה על [[גרמניה הנאצית|גרמניה]], והם מצפים שהמצב ישתנה במהרה.

 

===במחבוא===

לפני שמרד היהודים בנאצים מתחיל, שפילמן מחליט לצאת מהגטו ונעזר בידידה [[נצרות|נוצריה]] ([[אמיליה פוקס]]) שנעזרת בחבריה כדי לספק לו מזון ומקום להתחבא בו מפני הנאצים ומשתפי הפעולה שלהם. שפילמן מועבר ממקום למקום כל כמה זמן, והאנשים שמחביאים אותו מספקים לו חדשות ושמועות - כמו למשל שהרכבות מלאות האדם מוורשה מגיעות למחנה [[טרבלינקה]] וחוזרות ריקות, שרכבות מזון לא נכנסות לשם ושלתושבים לא נותנים להתקרב למחנה, ומזה הם מבינים שזה [[מחנה השמדה]], ונודע לשפילמן שמתוך כחצי מיליון יהודים ב[[גטו ורשה]] נותרו רק כ-60,000 יהודים שרובם צעירים.

שפילמן לא יכול להאזין לרדיו מכיוון שלפעמים הוא מוחבא בבית דירות שמאוכלס בלא-יהודים, והחוסר ב[[תעודת זהות|מסמכי זיהוי]] בנוסף למצבו הבריאותי יסגירו במהרה שהוא "לא שייך" למקום.

 

===המרד===

ב-[[19 באפריל]] [[1943]] פורץ [[מרד גטו ורשה]] שעליו שפילמן משקיף בתקווה, בגלל הצלחות קטנות של היהודים, אבל לבסוף בגלל העליונות הצבאית של הנאצים הם הורסים את הבית שמהווה את מרכז ההתנגדות, ושפילמן רואה את היהודים קופצים מהחלונות בקומה העליונה מפחד מהאש שפושטת בבניין, ועל מנת שלא יתפסו חיים.

בעקבות גילויו באחת מדירות המסתור הוא משנה את מקום המחבוא שלו לאזור שמשקיף על בית חולים שמטפל בנאצים שנפגעו במלחמה ובמרד. בדירה יש פסנתר והוא מזיז את ידיו מעליו כאילו הוא מנגן, אבל לא נוגע בקלידים מחשש שיתפסו אותו - את המוזיקה הוא שומע בראשו, וכך מעביר את הזמן.

 

בהמשך מצבו מורע בגלל [[תת תזונה]]. שפילמן נבדק על ידי [[רופא ילדים]] שהוא ידיד של המחתרת ומבשר לו שהוא יחיה. חבריו מאכילים אותו ומחזירים אותו למצב בריאותי סביר, ומדווחים לו על התקדמות [[בעלות הברית]] שהגיעו ל[[צרפת]] ועל התקדמות ה[[רוסיה|רוסים]] לגרמניה שאותה הם מפציצים כל לילה.

 

===בחזרה לגטו===

 

בינתיים שפילמן חזר לנגן ברדיו וכשהיהודי שדיבר עם הקצין מוסר לו את המידע, המחנה כבר פורק ושפילמן לא יודע את שמו ולא יכול לאתר אותו.

בסיום הסרט מופיעה שקופית שמציגה שמו של הקצין הנאצי - [[וילם הוזנפלד]], ומידע עליו - שהוא מת בשנת [[1952]] ב[[שבוי|מחנה שבויים]] רוסי, ובנוסף מציינים ששפילמן המשיך לגור ב[[ורשה|וורשה]] עד גיל 88 שבו הוא נפטר.

 

==תהליך יצירת הסרט==

פולנסקי אף הכניס לסרט מוטיבים אותנטיים אישיים מחייו, כגון המשפט שאומר יצחק הלר לשפילמן, "אל תרוץ", בסצנה שבה הוא מוציא אותו מטור לעלייה לרכבת שתקח אותו למחנה השמדה.

 

על מנת לבטא את התקופה ואת הסבל הרב ב[[פולין]] הכבושה, פולנסקי השתמש בתפאורה ובלבוש המדויקים לאותה תקופה, ולימד את השחקנים את נורמות ההתנהגות שרווחו באותה תקופה.

 

 

== ביקורות ==

 

הסרט הועמד לפרסים רבים וזכה בחלקם, בהם:

 

==קישורים חיצוניים==

{{קישורי קולנוע}}

 

==הערות שוליים==