פוליביוס – הבדלי גרסאות

'''פּוֹלִיבְּיוּס''' (ב[[יוונית]]: Πολύβιος; בערך [[203 לפנה"ס]] עד [[120 לפנה"ס]]) היה [[היסטוריון]] [[יוון|יווני]] ב[[המאה ה-2 לפנה"ס|מאה ה-2 לפנה"ס]]. התפרסם בעקבות ספרו "ההיסטוריות" או "עלייתה של [[האימפריה הרומית]]", חיבור המקיף בפירוט רב את מאורעות השנים 146-220 לפנה"ס באזור [[אגן הים התיכון]]. בנוסף, העניין בכתביו עלה הודות לרעיונותיו החדשניים המתייחסים לאיזון ה[[פוליטיקה|פוליטי]] הדרוש לכינון ממשל יציב. רעיונות אלה שימשו בסיס רעיוני לתאוריות מודרניות ב[[מדע המדינה]].

פוליביוס היה [[מדינאי]] [[הליגה האכאית|אכאי]]. רוב פעילותו הפוליטית הוקדשה לשימור עצמאותה של [[הליגה האכאית]], בתור הנציג הבכיר של מדיניות הנייטרליות בעת מלחמת הרומאים ב[[פרסאוס (מלך מוקדון)|פרסאוס]]. אולם עם תבוסתו המוחלטת של האחרון ולאחר הטבח שערכו מנהיגי הסיעה הפרו-רומית ב[[אייטוליה]], הרומים ביקשו מן היוונים להציג להם רשימות של אנשים "בלתי-מהימנים" שיגורשו לרומא ללא משפט. לפיכך, בשנת 167 לפנה"ס, נשלחו מאכאייה לרומא 1,000 אנשים, וביניהם פוליביוס. האחרון גורש כנראה כתוצאה מהשתייכותו של אביו - ליקורטאס לסיעה שהתנגדה לרומים.

לפוליביוס הייתה תפיסת עולם ברורה לגבי הדרך שבה צריך לכתוב את ה[[היסטוריה]]. הוא טען כי היסטוריון חייב לאסוף ידיעות ממקורות שונים, להשוות ביניהם ולבסוף, בעזרת שיפוט ביקורתי, להחליט מה באמת התרחש. הוא הציג מתודה [[היררכיה|היררכית]] לכתיבה ההיסטורית ומבחינה זו, היא אינה שונה במהותה מזו הנהוגה בימינו. בנוסף, פוליביוס טוען כי מטרת כתיבת ההיסטוריה היא לעולם דידקטית ונועדה לתרגל את המדינאים וללמד את הקוראים איך להתמודד עם מאורעות קשים.

הוא הסתייג מכותבים שביקשו להציג את ההיסטוריה בדרמטיות בהחמיצם את המטרה הראשונית – האמת. באחד מספריו הוא אף מפליג וטוען כי "האמת להיסטוריה היא כמאור עיניים ליצור החי". פוליביוס טיפל בהיסטוריה פוליטית וצבאית, הוא טען כי לא ניתן להבין את ההתפתחויות הפוליטיות והצבאיות מבלי להכיר את המוסדות החברתיים והדתיים. ברם, הוא אינו מבקש להציג את ההיסטוריה כהתפתחות תבונית, יש בכתביו מקומות רבים בהם הטיכה (Τύχη) – אלת המזל מתערבת בגורל בני-האדם ומחוללת את המאורעות ההיסטוריים. הוא גם מצביע על התועלת הרבה העשויה לצמוח מהקריאה בספריו. את האירועים הקפיד להציג בסדר כרונולוגי (על-פי המנהג היווני של התייחסות לזמן ביחס לתחרויות האולימפיות, קרי, כל 4 שנים) בכפוף לנושא הנדון שהוא מציג מעין חתך רוחב וקופץ מזירה לזירה. על אף שהוא מצהיר כי הוא חותר להציג את המאורעות כפי שהם, בכל הקשור לאכאיה או בסקיפיו אימיליאנוס כתיבתו מתאפיינת במגמתיות ברורה.

עבודתיו של פוליביוס נשמרו ב[[קונסטנטינופול]] והוצגו בצורה מסולפת, חלקים מספריו אף שולבו כמבואות לתאוריות פוליטיות ואדמיניסטרטיביות. אולם ב[[תקופת הרנסאנס]], כחלק מהתעניינות החדשה בכתבים הקלאסים, עלתה גם ההתעניינות בכתבי פוליביוס. יצירותיו הוצגו תחילה ב[[פירנצה]] והיוו תרומה חשובה להתפתחות השיח ההיסטורי-פוליטי של בני התקופה. בתקופה זו, [[ניקולו מקיאוולי|מקיאוולי]] מזכיר בחיבורו "[[דיונים (מקיאוולי)|דיונים]]" את פוליביוס ונראה כי הוא ייחס חשיבות רבה לכתביו. תרגומים של כתביו ל[[צרפתית]], [[גרמנית]] ו[[איטלקית]] הופיעו לראשונה ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]] ובתוצאה מכך חל גידול משמעותי בקרב קהל קוראי פוליביוס. יחד עם זאת, ממכתבים שנשמרו מתקופה זו אנו מגלים כי כתבי פוליביוס היו נפוצים בעיקר אצל המלומדים במערב הנוצרי. תפישת עולמו הפוליטית של פוליביוס תאמה את משנתם של הוגים רפובליקנים רבים – מ[[קיקרו]], דרך שארל [[מונטסקייה]] ועד לאבות המייסדים של [[ארצות הברית]]. מאז [[עידן האורות]], פוליביוס שימש כמקור יוצא מגדר הרגיל לחקר הציוויליזציה ה[[הלניזם|הלניסטית]] והרומית המוקדמת.

* Polybius. ''The Histories''. Translated by W.R. Paton (Ancient Greek and English). [[Loeb Classical Library]]. Cambridge, MA, Harvard University Press; London, William Heinemann, 1922-1927. Digitized copy in: [http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Polybius/home.html LacusCurtius.] </div>