הבדלים בין גרסאות בדף "רב שרירא גאון"

הוסרו 1,125 בתים ,  לפני שנתיים
תיקונים
מ (התאמת תבנית לפורמט אחיד)
(תיקונים)
'''רב שרירא גאון''' ([[ד'תרס"ו]], [[906]] - [[ד'תשס"ו]], [[1006]]) היה [[ראש ישיבה|ראש]] [[ישיבת פומבדיתא]] ונפטר כבן מאה שנים. בנו היה רב [[האי גאון]].
 
רב שרירא גאון בר חנינא, שהיה נצר לשושלת [[ראש הגולה|ראשי הגולה]] המיוחסת ולל[[דוד המלך]], מונה כראש הישיבה בפומבדיתא בשנת [[ד'תשכ"ח]] [[968]], והחליף בתפקיד זה את רב [[נחמיה גאון]] בר רב כהן צדק. את תפקידו הקודם כ[[אב בית דין]] מילא בנו, רב האי גאון שלימים ירש אותו בחייו כראש ישיבה, אך עזר לו בניהול הישיבה גם לפני כן.
 
==ייחוסו==
משפחתו של רב שרירא הייתה משפחת [[ראש הגולה|ראשי הגולה]] שב[[בבל]], אבל אבות אבותיו עברו אל הישיבה וויתרו על הנשיאות. ממשפחה זו יצאו כמה [[גאונים]], אבות בית דין, ראשי כלה, [[סופר]]ים ונושאי תפקידים אחרים בישיבה. אביו [[חנניה בר רב יהודה|רב חנניה]] וסבו [[יהודה בר רב שמואל|רב יהודה]] היו גם הם גאונים ב[[ישיבתבישיבת פומבדיתא]].
 
באיגרתו, מציין רב שרירא את ייחוסו לבית [[דוד המלך]], וכן ל[[אמורא]] [[רבה בר אבוה]], תלמידו של [[רב (אמורא)|רב]].
 
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=906|מספר שנים=100}}
אחרי 30 שנות גאונות כראש ישיבת פומבדיתא התפטר מתפקידו ב[[ד'תשנ"ח]] ([[998]]) כשהיה בן קרוב למאה שנים ומינה את בנו רב האי גאון לממלא מקומו (בשנות 1038-1004){{הערה|{{צ-מאמר|מחבר = צבי גרונר|שם = המגרב וישיבות הגאונים בבבל|כתב עת = פעמים|שנת הוצאה = תשמ״ט|עמ = 50}}}}.
 
יהודים הלשינו עליו ועל בנו לפני ה[[ח'ליףליפה]] אל-כדיר על קיום קשרים עם יושבי הארצות האויבות לערבים, שהיו שרויות במלחמות נגדםנגד הח'ליפות, כמו מדינות [[צפון אפריקה]], [[ממלכת פרס|פרס]], [[ספרד]] ו[[האימפריה הביזנטית|ביזנטיון (ביזנץ)]]. לישיבת פומבדיתא התקבלו תלמידים רבים מהארצות האלו, וכן ביןובין רב שרירא ובנו ליושבי הארצות האלו היו חילופי מכתבים ושוו[[שאלות ותשובות|שו]]. לכן אפשר היה להאשים אותם בקלות במזימה פוליטית. הח'ליףליפה ציווה לכלוא אותם ולהחרים את רכושם. בסופו של דבר רב האי זוכה, אך רב שרירא נחשב לאשם והמשיך לשבת בכלא ורכושו הוחרם. הדבר פגע בבריאותו של רב שרירא, והוא חלה ונפטר לאחר 8 שנים.
 
ייתכן שזו הסיבה שרב שרירא התפטר מראשות הישיבה ומינה את בנו במקומו. אך ייתכן שהדבר היה קודם ההלשנה ורב שרירא התפטר ממשרתו בגלל זקנותו.
==כתביו==
===אגרת רב שרירא גאון===
{{ערך מורחב|אגרת רב שרירא גאון}}
 
איגרתו המפורסמת - איגרת רב שרירא גאון (רש"ג) - נכתבה סביב שנת [[ד'תשמ"ז]] ([[987]]) אל רבי [[יעקב בן נסים]], מחכמי [[קירואן]], כתשובה לשאלתו על השתלשלות התורה שבעל-פה מימי ה[[תנאים]], ה[[אמוראים]], ה[[סבוראים]] וה[[גאונים]] עד ימיו.
 
איגרת זו מהווה מקור מידע מרכזי, ובפרטים רבים בלעדי, על התקופות בהן היא עוסקת ותיארוכן. האיגרת סוקרת את סדרי הזמנים ודרך העריכה של [[משנה|המשנה]], [[ברייתא|הברייתות]] וה[[תלמוד]], וכן סוקרת את תקופת הגאונים. האיגרת מסדרת את לוח הזמנים בו פעלו ה[[תנאים]], ה[[אמוראים]], ה[[סבוראים]] ודורות [[הגאונים]] עד זמנו של רב שרירא.
 
איגרת זו היא יוצאת דופן מבין החומר הכתוב שהגיע לידינו, בהיותה תיעוד היסטורי מדוקדק בירידתו לפרטים הכרונולוגיים ב[[ספרות רבנית|ספרות הרבנית]] הקדומה. מסתבר שהאיגרת מייצגת מסורת כרונולוגית שעברה בתוך ישיבות הגאונים עוד מתקופת התלמוד, שכן התאריכים המצוינים בה מובאים כנתונים ברורים ולא משוערים.
 
לאיגרת נוצרו שני נוסחים. הנוסח המופיע ב"ספר יוחסין", המכונה גם "הנוסח הספרדי". נוסח מאוחר יותר יצא לאור בידי בֶּר גולדברג לפי כתב יד של מעתיק, המכונה "הנוסח הצרפתי". שינוי בולט בין הנוסחים הוא שבנוסח שבספר יוחסין כתוב ש[[רבי יהודה הנשיא|רבי]] כתב את ה[[משנה]], ואילו לפי הנוסח השני אין זה ברור שרבי כתב את המשנה, ואפשר להבין שרק ערך אותה, אך היא נשארה כמסורת בע"פ עד תקופה מאוחרת יותר.
לגבי הסיבות להבדל בין הניסוחים ישנן הצעות שונות במחקר.{{הערה|[[אייזיק הירש וייס]], '''דור דור ודורשיו''', חלק ד, עמ' 165}}
בעבר היה מקובל להניח כי הנוסח הספרדי מדויק יותר, וכך מחזיקים עד היום במקומות מסורתיים, אך [[יעקב נחום אפשטיין]] הוכיח בראיות חזקות{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = יעקב נחום אפשטיין |שם = מבוא לספרות האמוראים |מו"ל= מאגנס ודביר |שנת הוצאה = תשכ"ג|עמ = 610-615}}}} כי על פי רוב הנוסח הצרפתי הוא הנכון, וכך מקובל היום בקרב החוקרים.
 
===איגרת שנייה===
 
===פירושים===
חיבר פירושים שונים, הן למקרא והן לתלמוד, ואף כי הפירושים עצמם אבדו, הרי יש ציטוטים מהם והתייחסות אליהם בכתבים אחרים (למשל אצל הרדה[[רד]]).
 
==צאצאיו==
בנו של רבי שרירא גאון היה רב [[האי גאון]], שחיבר עמו תשובות הלכתיות רבות.
 
== ראו גם ==
 
* [[אגרת רב שרירא גאון]]
* [[גאונים]]
* [[ישיבת פומבדיתא]]
* [[רב האי גאון]]
 
==לקריאה נוספת==
[[קטגוריה:בית דוד]]
[[קטגוריה:אישים שהאריכו ימים לפי המסורת אך לא הגיעו לגיל 120]]
[[קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-10]]
[[קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-11]]