לשכת הגזית – הבדלי גרסאות

'''לשכת הגזית''' הייתה אחת משש לשכות [[לשכות העזרה]] ב[[בית המקדש]] השני. לשכה זו הייתה מקום מושב [[הסנהדרין הגדולה]], בית הדין היהודי העליון, שמנה שבעים ואחד חכמים.

על מבנה לשכת הגזית נאמר ( [[{{תלמוד בבלי|בבלי]], [[מסכת יומא|יומא]], כ"ה ע"כה|א}}) "... כמין בסילקי גדולה הייתה", [[בזיליקה|בסילקי]] הוא מבנה ציבורי רומי. צורת מבנה זה היא כנראה בסגנון הלניסטי בעלת תקרה מקומרת הנשענת על עמודים, כפי שתיאר ר' יהודה ({{תלמוד בבלי, [[מסכת |סוכה|סוכה]], נ"א ע"נא|ב}}) את ארמון שרי [[אלכסנדריה]]: "מי שלא ראה דיופלוטוסיןדיופלוסטון (מלשון דיו סטוין - שתי שורות עמודים שהיו בארמון) של [[אלכסנדריה|אלכסנדריא]] של [[מצרים]] ... כמין בסילקי גדולה הייתה [[אכסדרה|סטיו]] (שורת עמודים) לפנים מסטיו...{{ש}}

הגמרא בבבלי ({{תלמוד בבלי|יומא, כ"ה ע"|כה|א}}) מספרת על שימוש נוסף של הלשכה, חוץ מישיבת בית הדין {{ציטוטון|לשכת הגזית כמין בסילקי גדולה היתה, פייס במזרחה, וזקן יושב במערבה. והכהנים מוקפין ועומדין כמין בכוליאר והממונה בא ונוטל מצנפת מראשו של אחד מהן, ויודעין שממנו פייס מתחיל}}

*הלשכה חציה בנויה בשטח קודש וחציה בשטח חול,

*ללשכה היו שני שערים אחד כלפי הקודש, [[העזרה]], ואחד כלפי החול, [[החיל]]. (שגם לו קדושה יחסית, אך מכיוון שקדושתו פחותו משל העזרה,נחשב חול לעניינים מסוימים)

*בלשכה ישבו [[הסנהדרין]] ומכיוון ש"אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד" חייב להיות חלק בחול. בנוסף, נעשהנערך בלשכהה[[פיס הפיס(בית ונאמרהמקדש)|פיס]] "בביתועל אלהים נהלך ברגש",פי הנדרש בתלמוד כך שהקודש רוגש בזמן שעושים בו את הפיס, ולכן חלק מהלשכה צריךחייב להיותלהיערך בקודש.

*על מנת שללשכה יהיה מעמד גם של חול וגם של קודש צריכים היו להיות לה שני שערים אחד לקודש ואחד לחול, כי אםאילו יהיההיה שער אחד בלבד, מעמד הלשכה כולה יהיה כפתחה, אף אםעל פי היאשחלקה נמצאתבנוי במקום אחר.

על פי נתונים אלו, נחקונחלקו הפרשנים לגבי מיקומה

לפי שיטת [[הרמב"ם]] לשכת הגזית מוקמה בפינה הצפון מזרחית של העזרה (תרשים), בין [[לשכת פרהדרין]] לחומת העזרה המזרחית שמעברה הייתה [[לשכת המצורעים]]. הלשכה נבנתה כך שחלקה הדרומי היה בקודש,ב[[העזרה|עזרה]] בעזרה, בעוד שחלקה הצפוני היה בחול, [[החיל|בחיל]], (נקרא ביחס לחלק הראשון "חול", למרות שגם לו יש קדושה אך פחותה יחסית). לפי שיטת תוספות {{מונחון|ר"י הלבן|ר' יצחק בר' יעקב מבוהמיה}} הייתה הלשכה בפינה הצפון מערבית של העזרה.

בלשכת הגזית ישבה [[הסנהדרין הגדולה]] בצידה המערבי, בחול, בצורת חצי גורן ושם דנה ועסקה בענייני ה[[הלכה]]. לסנהדריןבידי סנהדרין זו גםהייתה היה אתנתונה סמכות השיפוט הגדולה ביותר שניתנה לחכמי ישראל, כגון שפיטת [[שבט]] שלם, משפט [[נביא שקר]], [[כהן גדול]] ועוד. ה[[ריה"ל]] כותב ב[[ספר הכוזרי]], מאמר שלישי, שעצם ישיבת החכמים ב"מקום אשר יבחר ה'" נותן להם סיוע אלוהי ותוקף נוסף לפסיקותיהם. גם [[הר"ן]] אומר בספרו [[דרשות הר"ן]], (דרוש אחד עשר) שהישיבה במקדש מוסיפה סמכות לחכמים ומביא שם את הגמרא ([[{{תלמוד בבלי]], [[מסכת |עבודה זרה|ע"ז]], ח' ע"|א}}) "כיון דחזו (ראו) דנפישי (מתרבים) רוצחים ... אמרו, נגלה מארעין (ממקומנו) ונקים בן 'ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא', מלמד שהמקום גורם".

בנוסף לתפקידה כמקום מושב הסנהדרין, בלשכה גם התקיימו [[פיס (בית המקדש)|פייסות]] (גורלות) הכהנים בצידה המזרחי, בקודש,: הכהנים עמדו בעיגולבמעגל וה[[כהן]] הממונה הֵפִיס ביניהם מי יזכה בעבודות המקדש.