לוביאנקה – הבדלי גרסאות

לאחר [[מהפכת אוקטובר|המהפכה הבולשביקית]] נתפס הבניין על ידי הממשלה כדי לשמש כבניין מטה המשטרה החשאית, אשר נקראה אז [[צ'קה]] (Cheka). במהלך [[הטיהורים הגדולים]] של [[סטלין]], הפכו משרדי הבניין לצפופים מאוד לאור גידול הצוות שעבד במקום. בשנת [[1940]] התבקש הארכיטקט הסובייטי המפורסם ביותר, אלכסיי שצ'וסב, להכפיל את גודלו של הבניין על ידי הוספת קומה והרחבת הבניין מאחור. תוכניתו של שצ'וסב הדגישה את סגנון ה[[קלסיציזם סטליניסטי]] של הבניין. אולם שצ'וסב הספיק, בשנות הארבעים, לשנות רק המחצית השמאלית בחזית הבניין. זאת, עקב פתיחת [[החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה]] ועיכובים נוספים. חזיתו הבלתי סימטרית של הבניין נותרה ללא שינוי עד לשנת [[1983]], כאשר תחת הנהגתו של [[יורי אנדרופוב]] הושלם שינוי המחצית הימנית בחזית והסימטריה הושבה לבניין, בהתאם לתוכניתו המקורית של שצ'וסב.

[[קובץ:KGB-Lubyanka-1983.jpg|שמאל|ממוזער|הבניין (1983). [[בדיחה]] מימי המשטר הסובייטי מספרת כי "מחלונות לוביאנקה נשקף נוף מדהים – אפשר לראות ממנו את [[סיביר]]."]]

 

בית הכלא בקומת הקרקע של הבניין תואר בהרחבה בספרו הידוע של [[אלכסנדר סולז'ניצין]] "[[ארכיפלג גולאג]]". בין האסירים הידועים אשר נכלאו בבניין, עונו ונחקרו בו ניתן להזכיר את [[ראול ולנברג]], [[נתן שרנסקי]], הכומר הישועי וולטר צ'יזק והמשורר [[בנימין גוטיאנסקי]]. על אף החקירות הקשות, בית הכלא עצמו נחשב לטוב בברית המועצות, בשל הספרייה המצוינת (הספרים באו מבתי האינטליגנציה שנאסרה אז), גודל התאים, איכות המיטות, והמבחר הגדול במזון.