הרכבת התחתית של לונדון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לשנות ה-50 של המאה ה-19 |
מ הוספת קישור לשנות ה-40 של המאה ה-19 |
||
שורה 120:
הרכבת התחתית של לונדון נחשבת לראשונה בעולם; בעיר [[ניו יורק]] נפתחה אמנם בשנת 1844 מנהרת רכבת בשדרות אטלנטיק, אך לא היו בקטע התת-קרקעי תחנות נוסעים, והוא שימש רכבות עירוניות ובינעירוניות גם יחד.
במחצית הראשונה של [[המאה ה-19]] התפתחו שירותי רכבות באנגליה במהירות. אולם, רוב תחנות הרכבת הראשיות נמצאו מחוץ ל[[הסיטי של לונדון|סיטי של לונדון]]. כאשר נבנה "הרחוב החדש" (כיום, רחוב פרינגדון) בשנות ה-30 של המאה ה-19, שולבה בתוכנית מסילת רכבת בתעלה מכוסה במקביל לכביש, לאורך [[פליט (נהר)|נהר פליט]]. בתחילת [[שנות ה-40 של המאה ה-19]], תקופה שכונתה "שיגעון הרכבת", הושקעו כספים רבים במניות של חברות רכבות והוצעו תוכניות רבות למסילות רכבת תת-קרקעיות עירוניות, אך מעטות מהן היו ישימות.
בשנת 1851, לאחר ה[[תערוכה עולמית|תערוכה העולמית]], הוצעה תוכנית מתוקנת למסילה לאורך נהר פליט: ההצעה כללה [[מסילת רכבת#רוחב המסילה|מסילה רחבה]] ל[[תחנת הרכבת פדינגטון]]. בישיבות תכנון שהתקיימו בשנת 1853 תמכו בקו חברת Great Western Railway {{כ}}(GWR) וחברת Great Northern Railway {{כ}}(GNR). ב-[[7 באוגוסט]] [[1854]] התאגדה חברת "רכבת המטרופולין" לצורך בניית המסילה; הדמות המובילה בה היה צ'ארלס פירסון (1793 - 1862). בשנת 1858, לאחר גיוס המימון הדרוש, החלה העבודה. בין תחנות הרכבת פדינגטון וקינגס קרוס התבצעה חפירת ה[[מנהרה]] בשיטת "כריה וכיסוי", ומאותה נקודה והלאה נעה המסילה בתעלה פתוחה. לאחר עיכובים רבים שנגרמו עקב התמוטטות החפירות, פריצה של מי [[ביוב]] לתוך המנהרה, וכן עבודות נוספות שנדרשו לאחר ביקור של לשכת המסחר, החל הקו בפעולתו הסדירה ב-[[10 בינואר]] [[1863]]. 40,000 נוסעים נסעו בקו באותו היום.
| |||