|
|
|
==היסטוריה==
כבר בשנותב[[שנות ה-40 של המאה ה-19]] החלה התיישבות [[אירופאים|אירופית]] בשטח שבין [[מומבסה]] שעל חוף האוקיינוס ההודי להר [[קילימנג'רו]], בחסות [[סולטאן]] [[זנזיבר]]. בשנת [[1886]] עודדה ממשלת בריטניה את [[טייקון|איל]] ה[[ספנות]] הסקוטי ויליאם מקינון, שהיה בעל הסכמי סחר נרחבים עם סולטנות זנזיבר, לבסס תחום השפעה בריטי באזור. זאת במסגרת הסכמי [[ועידת ברלין]] ובמטרה להציב טריז בריטי כנגד השפעת [[האימפריה הגרמנית]] באפריקה. בשנת [[1888]] הקים מקינון את [[חברת מזרח אפריקה הבריטית]] לצורך ניהול האזור. שטח ההשפעה הבריטי השתרע ברצועת חוף משפך הנהר טנה לגבול [[מזרח אפריקה הגרמנית]] מדרום, כאשר בירתו היא העיר מומבסה. שטחי ההשפעה הבריטיים התרחבו לתוך פנים הארץ ועד [[שנות ה-90 של המאה ה-19]] כללו חלק משטחי אוגנדה. שטח הספר הנידח בין קניה לאוגנדה הוצע ל[[התנועה הציונית|תנועה הציונית]] במסגרת "[[תוכנית אוגנדה]]" לצורך התיישבות יהודית.
בשנת [[1895]] החליף [[משרד החוץ (כללי)|משרד החוץ]] של האימפריה הבריטית את חברת מזרח אפריקה בניהול ענייני האזור, שהפך רשמית לפרוטקטורט (מדינת חסות). בשנת [[1902]] עבר ניהול האזור ל[[משרד המושבות]], הורחב לכיוון פנים היבשת וכלל שטחים באוגנדה. משרד המושבות עודד התיישבות אירופאים ומהגרים מ[[הודו|הודו הבריטית]] בפנים הארץ והעביר את הבירה ממומבסה ל[[ניירובי]].
|
