התנועה ליהדות רפורמית – הבדלי גרסאות

בית-הכנסת הראשון המזוהה עם הזרם, "בית-הכנסת מערב לונדון של היהודים הבריטים", קם על רקע צירוף נסיבות בשנותב[[שנות ה-30 של המאה ה-19]]: מחד הניעה הסביבה ה[[אנגליקני]]ת, שראתה ב[[תנ"ך]] לבדו ספר קודש, תנועה קטנה שנטתה לגישה שכונתה על ידי יריביה "נאו-[[קראות]]". מאידך, חברי שתיים מהמשפחות העשירות בלונדון, מוקאטה הספרדית וגולדסמיד האשכנזית, התמרמרו על הנהוג בבתי-הכנסת ותבעו סדרים אסתטיים יותר. ב-15 באפריל 1840, לאחר שנים של עימותים עם הממסד, פרשו ממנו נציגים משתיהן ויחד עם תומכים אחרים הצהירו על כוונתם להקים מניין נפרד של "יהודים בריטים", ללא הבדל בין ספרדים לאשכנזים. בהכרזה נאמר כי מטרתם הייתה לשפר ולייפות את הנהוג בבתי-הכנסת כדי למנוע אדישות דתית והתנצרות. מי שנקרא לכהן בראש העדה היה [[דוד וולף מרקס|דוד בן בנימין זאב (וולף) מרקס]]; הוא כיהן כ[[בעל קורא]] ב[[ליברפול]] והזדהה בפועל עם הרעיונות שקידשו את התנ"ך לבדו, אף כי לא דחה כליל את התורה שבעל-פה. הוא ערך נוסח תפילה ו[[הגדה של פסח]] ששללו יסודות [[יהדות רבנית|רבניים]] מסוימים – בין היתר, תרגם את ה[[קדיש]] לעברית, הקריא את [[עשרת הדברות]] מדי שבת לפני קריאת התורה ושינה את נוסח ברכת [[נטילת לולב]] ל"אשר צונו על נטילת פרי עץ הדר וכפת תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל." הוא היה הדמות האידאולוגית היחידה בה, והשפעתו על הקהל לא הייתה רבה.{{הערה|שם=אנגלמן|Todd M. Endelman, '''The Jews of Britain, 1656 to 2000''', University of California Press, 2002. עמ' 108-115.}}{{הערה|שם=מאיר2|Michael A. Meyer, '''Michael Meyer. Response to Modernity: A History of the Reform Movement in Judaism'''. Wayne State University Press (1995). עמ' 173-179.}}{{הערה|על מרקס ורעיונותיו, ראו: [[יעקב יוסף פטוחובסקי]], [http://www.jstor.org/stable/23506544 Karaite Tendencies in an Early Reform Haggadah], שנתון [[היברו יוניון קולג']], 1960.}}