הפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי – הבדלי גרסאות

בשנת 2002, ד"ר גוברין ג'קי, רופא, מנתח פלסטי מ[[המרכז הרפואי לגליל|ביה"ח נהריה, (המרכז רפואי לגליל)]] העלה לראשונה בפני הנהלת ביה"ח בנהריה, את הרעיון להקמת פקולטה לרפואה בגליל, כתרומה ייחודית, בעלת משמעות לאומית וציונית לפיתוח ה[[הגליל|גליל]]. ראשונים להצטרף לד"ר גוברין, היו פרופ' [[שאול שאשא]], מנהל ביה"ח נהריה ו[[עדי אלדר]], ראש עיריית כרמיאל, יושב ראש מרכז השלטון המקומי.

 

 

בשיחות ודיונים שנמשכו ימים רבים, הצטרפו תחילה, ראשי המערכת הרפואית והמוסדות האקדמיים בצפון, מנהלי בתיה"ח, ד"ר יעקב פרבשטיין מ[[בית החולים על שם ברוך פדה, פוריה|ביה"ח פדה בפוריה]], ד"ר [[אוסקר אמבון]], מ[[בית החולים רבקה זיו|ביה"ח רבקה זיו]] שבצפת, ד״ר שמריהו רוזנר, נשיא [[המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה|אורט בראודה]] וצוותו, פרופ' יוחנן ארזי, פרופ' רוזה אזהרי, ד"ר דיצה לוין וכן פרופ' זקי ברק, נשיא [[המכללה האקדמית תל-חי|מכללת תל חי]] וצוותו, פרופ' [[ערן דולב]] וד״ר אלון מרגלית. שתי המכללות עמלו להכין תשתית לימודית לשנים הפרה קליניות, שתתבסס על המערך הקיים של מעבדות, חדרי לימוד וכוח אדם אקדמי הקיים בנמצא במכללות בגליל, אשר ירתם לטובת המוסד האוניברסיטאי, שייקח על עצמו בסופו של דבר את הקמתה והפעלתה של הפקולטה לרפואה בגליל.

דיונים רבים נערכו עם נשיא [[אוניברסיטת חיפה]] פרופ' אהרון בן זאב, עם רקטור האוניברסיטה הפרופ' יוסי בן ארצי ועם סגן נשיא האוניברסיטה פרופ' דוד פרג'י, בהכנת תוכנית שלדית של לימודי הרפואה במתכונת הרצויה. אוניברסיטת חיפה הייתה אחת המועמדות העיקריות להקמת הפקולטה בגליל.

 

 

ב–2007 התפרסם דו"ח ועדת הלוי, אשר מסקנתו הייתה, כי בשל מחסור צפוי ברופאים, החל משנת 2015, יש לפתוח בי"ס נוסף לרפואה.{{הערה|{{גלובס|רועי גולדנברג|על עתיד הצפון: בית הספר לרפואה בגליל זקוק לטיפול נמרץ|1000504531|14 באוקטובר 2009}}}} בעקבות דו"ח ועדת הלוי, המל"ג החליטה לפעול להקמת פקולטה נוספת לרפואה. החלופה של הקמת פקולטה חדשה, הועדפה על פני הרחבתם של בתי הספר הקיימים לרפואה.