תומאזו אלבינוני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קטגוריה "אישים שחיו במאה ה-17" (תג) (דיון)
הגהה, עריכה קלה
שורה 2:
'''תומאזו אלבינוני''' ([[איטלקית]]: '''Tomaso Albinoni''';{{כ}} [[8 ביוני]]/[[14 ביוני]] [[1671]], [[ונציה]]{{הערה|[http://www.britannica.com/biography/Tomaso-Giovanni-Albinoni תומאזו אלבינוני], אנציקלופדית בריטניקה}} - [[17 בינואר]] [[1751]]) היה [[מלחין]] [[מוזיקת בארוק|בארוק]] [[איטליה|איטלקי]].
 
אלבינוני התפרסם בזמנו כמלחין [[אופרה|אופרות]], אך כיום זכור בעיקר הודות למוזיקה הכלית שלו. ה"אדאג'ו בסול מינור" שלו, שהוא למעשה שיחזורשחזור מאוחר, הוא אחד הקטעים המוכרים ביותר במוזיקה של [[תקופת הבארוק]], שהיה ליצירה פופולרית ומושמעת, לצד [[הקאנון של פכלבל]]. כיום סבורים המומחים, כי הקטע המפורסם נכתב על ידי [[רמו ג'אזוטו]] (Remo Giazotto) [[מוזיקולוגיה|מוזיקולוג]] שהתמחה בעבודותיו של אלבינוני, על פי קטע מ[[סונאטה]] של אלבינוני עצמו.{{הערה|קרולין ג'אנטורו,"רמו ג'אזוטו", [[מילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים]] אונליין}}
 
==ביוגרפיה==
תומאזו אלבינוני, שאביו, אנטוניו אלבינוני ([[1634]]–[[1709]]), היה סוחר נייר ואציל עשיר בו[[ונציה]], למד נגינה ב[[כינור]] וזמרה. מעט, יחסית, ידוע על חייו, בהתחשב בשיעור קומתו כמלחין בין בני זמנו ובתקופה המתועדת היטב, בהשוואה לאחרות, שבה חי. בשנת [[1694]] הקדיש את אופוס 1 שלו לבן-עירו, ה[[חשמן]] [[פייטרו אוטובוני]] (בן-אחיינו של ה[[אפיפיור]] [[אלכסנדר השמיני]]); אוטובוני היה פטרון חשוב של מלחינים אחרים ב[[רומא]], כמו [[ארכאנג'לו קורלי]] ו[[דומניקו סקרלטי]]. בשנת [[1700]] עבד אלבינוני כ[[כנר]] אצל [[פרדיננדו קרלו, דוכס מנטובה]], לו הקדיש את אופוס 2, קובץ של 12 יצירות כליות: 6 סינפוניות (סונטות) ו 6 קונצ'רטי, כולם ב 5 קולות ול[[כלי קשת]] עם בסו קונטינואו. בשנת [[1701]] כתב את ה[[סוויטה|סוויטות]] אופוס 3, שזכו לפופולריות עצומה, ואת הקובץ הזה הקדיש לדוכס הגדול פרדיננד השלישי מ[[טוסקנה]].
 
בשנת [[1705]] נשא אישה; [[אנטונינו ביפרי]], [[מנצח|מנצח המקהלה]] ב[[כנסיית סן מרקו]] היה עד לנישואים, וככל הנראה היה ידידו של אלבינוני. נראה, מכל מקום, שלאלבינוני לא היו עוד קשרים עם המוסד הזה, הראשון במעלה בחיי ה[[מוזיקה]] בוונציה, ואת תהילתו הראשונית כמלחין אופרות השיג בערים רבות באיטליה, ביניהן ונציה, [[ג'נובה]], [[בולוניה]], [[מנטובה]], [[אודינה]], [[פיאצ'נצה]] ו[[נאפולי]]. בתקופה זו גם הרבה לחבר מוזיקה אינסטרומנטלית: לפני [[1705]] כתב בעיקר [[טריו סונאטה|טריו סונאטות]] ו[[קונצ'רטו|קונצ'רטי]] ל[[כינור]], אבל מאז ועד [[1719]] כתב [[סונאטה|סונאטות]] סולו וקונצ'רטי ל[[אבוב]]. אלה האחרונים מופיעים באופוס 7 ובאופוס 9: קונצ'רטי לאבוב ולתזמורת כלי קשת וגם קונצ'רטי ל 2לשני אבובים ולתזמורת כלי קשת.
 
שלא כמלחינים אחרים בני זמנו, נראה שמעולם לא חיפש משרה ב[[כנסייה]] או בחצרות אצולה, אבל יש לזכור, שאלבינוני היה בעל אמצעים ונהנה מן האפשרות להלחין באופן עצמאי. בשנת [[1722]], מכל מקום, הזמין אותו מקסימיליאן עמנואל השני, [[נסיך בוחר|הנסיך הבוחר של בוואריה]], להיות [[מנצח]] ה[[אופרה|אופרות]] בחצרו. אלבינוני הקדיש לו סדרה של שנים-עשר קונצ'רטי, אופוס 9 שנזכרו לעיל: 4 קונצ'רטי לאבוב, 4 לשני אבובים ו -4 לכנור.
 
בשנת [[1742]] יצא לאור ב[[צרפת]] קובץ סונאטות ל[[כינור]] של אלבינוני. הקובץ התפרסם כ-"posthumus", כלומר, לאחר מות המלחין, ומתוך כך סברו המלומדים, במשך שנים, שאלבינוני מת סמוך לאותה שנה. ואולם, נראה שאלבינוני המשיך לחיות בוונציה באלמוניות; רשומות מקהילת סאן ברנאבה, מקום הולדתו, מלמדות, שאלבינוני מת בשנת [[1751]], "בגיל 84" (כנראה שגיאה), ממחלת ה[[סוכרת]].
 
==מוזיקה והשפעות==
אלבינוני כתב כחמישים אופרות, שו-28 מהן הופקו בוונציה בין [[1723]] ל-[[1740]], אבל כיום הוא נודע בעיקר במוזיקה האינסטרומנטלית שלו, בייחוד ב[[קונצ'רטו|קונצ'רטי]] ל[[אבוב]].
 
המוזיקה האינסטרומנטלית שלו משכה אליה תשומת לב רבה מצד [[יוהאן סבסטיאן באך]], שכתב שתי [[פוגה|פוגות]] (BWV 946 ו -BWV 951), המבוססות על נושאים של אלבינוני מתוך הטריו סונטות אופוס 1 שלו לשני כנורותכינורות ובסו קונטינואו. באך השתמש גם בבסים של אלבינוני לתרגילי [[הרמוניה]] לתלמידיו. קרוב משפחתו של באך, המלחין [[יוהאן גוטפריד ולתר]], עיבד כמה יצירות מאת אלבינוני לעוגב סולו, בדומה למה שעשה באך ליצירות אחדות מאת [[ויולדי]].
 
רבות מיצירותיו של אלבינוני אבדו ב[[מלחמת העולם השנייה]] כשהספרייה הממלכתית ב[[דרזדן]] נהרסה בהפצצת [[בעלות הברית]], ועל כן רק מעט ידוע על חייו ועל המוזיקה שלו מאמצע שנות ה-20 של [[המאה ה-18]] ואילך.
 
האדאג'ו בסול מינור המפורסם של אלבינוני הוא שיחזורשחזור משנת [[1945]] שעשה [[רמו ג'אזוטו]] על פי קטע מפרק איטי של [[טריו סונאטה]], שגילה בין הריסות הספרייה. השימוש המפורסם ביותר ביצירה נעשה בסרט "[[גליפולי (סרט)|גליפולי]]" משנת [[1981]], שעלילתו מתרחשת ב[[מלחמת העולם הראשונה]], סביב [[קרב גליפולי|קרב בשם זה]]. גם להקת [[הדלתות]] הקליטה גרסה אינסטרומנטלית משלה ליצירה בליווי תזמורת, לאלבום "[[An American Prayer]]". גם להקת הרוק המתקדם [[רנסאנס (להקה)|רנסאנס]] הקליטה גרסה (עם טקסט מושר) ליצירה, וגם [[שלמה ארצי]] הקליט גרסה עם מילים המושרות בעברית באלבומו "את ואני" משנת 1975. בערוב השנים עברה היצירה מטאמורפוזה שלעל ידי יוצר מוזיקת ה[[האוס (סגנון מוזיקלי)|האוס]] [[די ג'יי]] [[טיאסטו]], שנתן ליצירה הזולה אינטרפרטציה עכשווית.
 
==קישורים חיצוניים==
שורה 36:
[[קטגוריה:מלחינים איטלקים]]
[[קטגוריה:מלחינים מתקופת הבארוק]]
[[קטגוריה:נפטרים ב-1751]]...